רשלנות בהריון שיתוק מוחין

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מהם המקרים השכיחים של רשלנות בהריון שגרמה לשיתוק מוחין, עד מתי אפשר לתבוע פיצויים בשל כך, מהן ההוצאות הכרוכות בתביעה שכזו ומהו הפיצוי שנפסק בתביעה בשל רשלנות רפואית בהריון שהסתיימה בלידת ילד עם שיתוק מוחין

שיתוק מוחין הינו שם כולל למספר לקויות, בעיקר מוטוריות, כתוצאה מנזק לרקמת המוח. ישנן דרגות לשיתוק המוחין וסוגים שונים, התלויים בין היתר בהיקף הנזק המוחי ומיקומו האנטומי במוח. שיתוק מוחין הינה מחלה אשר תלווה הנפגע למשך כל ימי חייו.

שיתוק מוחין עקב רשלנות בהריון עשוי לקרות כתוצאה מגורמים אימהיים או סיבות הקשורות בעובר שלא טופלו כנדרש במהלך ההריון.

במידה שלא ניתן טיפול בגורמי הסיכון להופעת שיתוק המוחין בהריון, בין אם מדובר בגורמי סיכון הקשורים באם ובין אם בעובר, ובשל כך נולד ילד הלוקה בשיתוק מוחין, יכולה להיות עילה לתביעת פיצויים כספיים בשל רשלנות רפואית בהריון.

• גורמים הקשורים בנתוני האם אשר לא אובחנו ו/או אובחנו אך לא טופלו כנדרש, כגון: חוסר חמצן בדם, זיהום, אדמת, הידבקות בווירוס CMV, מבנה רחם שגורם ללידה מוקדמת או בעיות בהתפתחות העובר.
• שיתוק מוחין על רקע עיכוב בגדילה התוך רחמית- IUGR. עיכוב בגדילת העובר ברחם עלול להביא לפגיעה מוחית מסוג שיתוק מוחין. אי זיהוי העיכוב בהתפתחות העובר ואי נקיטת הפעולות הנחוצות במצבים כגון אלו (למשל יילוד מוקדם והעברת העובר שלא מצליח להתפתח ברחם לאינקובטור), עשויים להוות רשלנות רפואית.
• פגות, בעיקר לפני שבוע 32, ומשקל לידה נמוך קשורים אף הם עם עלייה בסיכון ללקות בשיתוק מוחין. שיתוק מוחין שכיח יותר אצל פגים קטנים מאוד, מכאן החשיבות הרבה בזיהוי גורמי סיכון ללידת פג (לידה מוקדמת קודמת, קיצור צוואר הרחם, הריון מרובה עוברים ועוד), ומתן טיפול מונע לאישה ההרה במטרה להאריך ההריון ככל שניתן וכן כדי להבשיל מערכות העובר ולהגן על המוח "העדין" והלא בשל של הפג (ע"י טיפול תרופתי לאם בסטרואידים ומגנזיום סולפט סביב הלידה).

שיתוק מוחין בעקבות רשלנות רפואית במהלך ההריון, יזכה הנפגע בפיצוי כספי גדול, על פי רוב מיליוני שקלים- זאת בשל חומרת הנזק המותיר היילוד הפגוע עם מגבלות תפקודיות קשות שילוו אותו במשך כל ימי חייו. מגבלות אלו בדרך כלל שוללות כושר השתכרות בשוק העבודה, מצריכות עזרה ולעתים גם ליווי והשגחה צמודים, כמו גם מצריכות אביזרים נלווים לצורך ניידות, טיפולים שיקומיים, טיפולים רפואיים ופארא-רפואיים, התאמת דיור, רכב נכים וכו'. מעבר לפיצוי בגין כל אלו, ייפסק לנפגע גם פיצוי בגין נזקים לא ממוניים- כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים.

סכומי הפיצויים במקרים אלו תלויים כאמור בהיקף הנזק שנגרם בכל מקרה ומקרה. מאחר שרוב התביעות מגיעות לפשרות, חומרת הרשלנות רלוונטית לשאלת גובה הפיצוי שיתקבל בפשרה- ככל שהמקרה חמור יותר והרשלנות בוטה יותר, כך ניתן יהיה להשיג במסגרת הליך של פשרה, סכום פיצוי שמתקרב יותר להיקף הנזק המלא בתביעה. באופן גס ניתן לומר שבמסגרת הליכי פשרה, סכומי הפיצויים בתביעות אלו נעים בטווח שבין 1,000,000 ש"ח ל-5,000,000 ש"ח ובמסגרת פסק דין, במקרי הקיצון ניתן לעבור גם את ה-10 מיליון ש"ח.

הפיצוי הינו חשוב ביותר להבטחת עתידו של הילד לאורך כל ימי חייו, הוא מסייע להורים בגידולו ומקל על מצבו של הילד עד כמה שניתן. הפיצוי ניתן מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי הניתנים על פי חוק.

תקופת ההתיישנות ברשלנות רפואית הינה 7 שנים מיום הגיעו של היילוד-הנפגע לגיל 18, זאת אומרת שניתן לתבוע על שיתוק מוחין בעקבות רשלנות רפואית בהריון, עד הגיעו של הנפגע לגיל 25.

עיקר ההוצאות בתביעת פיצויים בשל שיתוק מוחין מרשלנות בהריון, הינו עבור חוות דעת רופאים מומחים. בתביעות אלו יש צורך במספר חוות דעת של מומחים: בדרך כלל חוות דעת של רופא מומחה למיילדות וגניקולוגיה, וכן חוות דעת של נוירולוג ילדים, ולפעמים גם חוות דעת נוספות של מומחים אחרים המתייחסים לצרכי השיקום, הניידות והדיור של התובע הפגוע, למשך כל ימי חייו.

שכר טרחת עורך הדין במקרים אלו משולם בסוף ההליך, רק במידה שמתקבל פיצוי, כאחוזים מהפיצוי (מקובל לגבות בין 20% ל-30%). הן שכר טרחת עורך הדין והן יתר הוצאות המשפט, נדרשים במסגרת התביעה, בנוסף לפיצוי.