600,000 ש"ח פיצוי בשל רשלנות בטיפול בסטרוק

בהסדר פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין ביום 30.3.16, נקבע כי בית חולים ממשלתי בצפון הארץ, ישלם לקשיש בן 80 פיצוי של  600,000 ש"ח בשל רשלנות בטיפול בסטרוק (שבץ מוחי).

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, שייצגו הקשיש בתביעה, מסבירים על הרשלנות ועל הפיצוי ששולם בתביעה

הקשיש הגיע לבית החולים לאחר שנפל בביתו בעת שקם לשירותים בשעת לילה. תוך כדי השעות הראשונות לקבלתו לבית החולים הציג הקשיש סימני שבץ מוחי שלא זוהו ולא טופלו על ידי בית החולים באמצעים המקובלים. לו היה ניתן הטיפול בזמן, יכול היה הקשיש להיוותר ללא כל נזק שיורי. בפועל, בשל הטיפול הלקוי בסטרוק, נותר הקשיש עם נכות מגבילה המתבטאת בהמיפלגיה ימנית.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה רפואי בכיר לנוירולוגיה וסקולרית, אשר קבע כי מדובר במקרה זה ברשלנות רפואית חמורה- מקרה בו מטופל חווה אירוע מוחי בין כתלי בית החולים, אולם לא מאובחן ולא מטופל בזמן. להלן עיקרי קביעותיו של המומחה:

• במקרה של התובע היה תיעוד בזמן לתחילת האירוע המוחי מאחר שהאירוע התרחש בתוך כתלי בית החולים בין בדיקתו במיון ע"י אורתופד ובין קבלתו ע"י הצוות הסיעודי במחלקה פנימית, כ-45 דקות לאחר מכן- אז תועדה לראשונה חולשת פלג גוף שמאל חדשה שלא נצפתה במהלך שהותו במיון ואסימטריה בפנים. על אף זאת, לא נקטו בבית החולים בצעדים המתבקשים לטיפול במצב זה, כמפורט בהנחיות האיגוד הנוירולוגי בישראל שפורסמו ב-2/2006.
• על אף האמור בהנחיות, לא נבדק התובע על ידי נוירולוג באופן מיידי ולא עלתה כלל האפשרות לטפל בתובע בטרומבוליזה סיסטמית (TPA). זאת, למרות העובדה שמסקירת הגיליון הרפואי של התובע עלה כי הוא נמצא מתאים לטיפול ב-TPA הן מבחינת ההתוויות והן מבחינת התוויות הנגד.
• המומחה מסכם חוות דעתו וקובע: "הנני מוצא סדרת כשלים בהתנהלות הצוות הרפואי שגרמו לאי-מתן טיפול מחדש זרימה מסוג TPA למר פלוני-אלמוני, טיפול שאושר לשימוש במדינת ישראל כבר ביולי 2004 במטופלים עד גיל 80 שנה, למעלה מ-3 שנים טרם קרות האירוע…באם היה ניתן טיפול מחדש זרימה במקרה זה, בחלון ההזדמנויות שהיה קיים, סביר מאוד להניח כי מר פלוני-אלמוני היה נהנה מרמת תפקוד מספקת ולא נותר סיעודי ומוגבל למשך שארית חייו עם צורך בעזרה צמודה בכל תפקודיו".

בשל הרשלנות בטיפול באירוע הסטרוק שעבר התובע, נותר הוא עם נכות מגבילה המתבטאת בהמיפלגיה (חולשת צד אחד) של גופו – יד ורגל. בשל כך נזקק התובע לעזרה, ליווי והשגחה. הוא מוגבל בניידות ובתפקודי היומיום בבית ומחוצה לו. כאמור, התובע פוצה על ידי בית החולים שנטען לגביו שהתרשל, ב-600,000 ש"ח – מדוע דווקא 600,000 ש"ח ?

הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית הם אינדיבידואליים. כל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו. הנסיבות המרכזיות הן היקף הפגיעה והשלכותיה לצד נתוני הניזוק, כישוריו ועיסוקיו ערב האירוע, כמו גם מידת תפקודו ובריאותו הכללית, ערב האירוע הרשלני.

במקרה זה דובר בתובע בן 80 בזמן האירוע. בשל גילו המתקדם לא ניתן היה להצביע במקרה זה על ירידה בשכר של התובע שהיה פנסיונר. בנוסף, עוד קודם לאירוע נזקק התובע לעזרה בתפקוד ובניידות בשל גילו. זאת ועוד, במקרה זה הפיצוי נועד לפצות התובע בשל "אובדן סיכויי ההחלמה" שנגרם לו עקב הרשלנות בטיפול בסטרוק – אילולא הרשלנות יכול היה התובע לסיים האירוע במצב טוב יותר, אולם גם אז סביר להניח שהיה נשאר עם פגיעה מסוימת. בגין אותם "סיכויי החלמה" שאבדו לתובע עקב הרשלנות נקבע הפיצוי.