רשלנות רפואית בהנשמה גרמה למות החולה

תביעה לפיצויים בשל מות חולה לאחר רשלנות רפואית בביצוע הנשמה. הרופאים כשלו בתפקידם והחולה פיתח בצקת בגרון ונחנק למוות. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, המייצגים בתביעה, מסבירים על המקרה, על הרשלנות ועל הפיצוי הצפוי

המנוח עבר ניתוח מעקפים בהרדמה מלאה שכללה הכנסת טובוס לקנה הנשימה ( אינטובציה – הליך רגיל בהרדמה מלאה). הניתוח עבר בהצלחה, אולם לאחריו התקשה המנוח לנשום. מספר נשימותיו היה גבוה והוא לא היה יציב מבחינה זו. למרות זאת, ומבלי שמולאו הנהלים המתאימים לגמילה מהנשמה, החליטו הרופאים על הוצאת הטובוס (פעולה הנקראת אקסטובציה) וגמילת החולה מההנשמה המלאכותית. כצפוי, מצבו של החולה הלך והתדרדר והוא נזקק להנשמה חוזרת, על ידי הכנסה מחדש של הטובוס לקנה הנשימה (רה אינטובציה). לאחר מספר ימים, שבו וגמלו החולה מההנשמה, מבלי שבוצעו המבחנים המתאימים לכך, ומבלי שנשללה אצל החולה בצקת בקנה הנשימה. בשל כך הופיע אצל החולה התקף סטרידור חמור שגרם לחולה לחנק שהביא למותו.

לכתב התביעה צורפה, כנדרש בתביעות רשלנות רפואית, חוות דעת רפואית של פרופ' בכיר מומחה לטיפול נמרץ ולהרדמה. הפרופ' עיין בתיקיו הרפואיים של המנוח וקבע כי מדובר במקרה זה בטיפול רשלני ואסור:

"הטיפול הנשימתי בחולה היה לקוי ביותר. האקסטובציות היו מיותרות, לא בוצעו לפי הכללים המקובלים ורק החמירו המצב הנשימתי עד מותו בסופו של דבר כתוצאה מכשל נשימתי. מות החולה, אני מדגיש, לא בא באופן פתאומי אלא מקורו בהתדרדרות נשימתית מתמדת עם תחילת הטיפול בסוף הניתוח.

החולה לא זכה לטיפול סביר של מחלקת ט"נ וכתוצאה מכך נגרם מותו".

בחוות דעתו קבע הפרופ' כי הנשמות החולה במקרה זה הביאו להופעת בצקת בקנה הנשימה שלו. משלא נשללה הבצקת ומשלא ניתן טיפול מתאים לבצקת, הופיע אצל החולה התקף סטרידור חמור שהביא לחנק ולמותו. וכך קבע הפרופ' בחוות דעתו:

"אפשר להעריך כמעט בוודאות, לאור אי קיום הפרוטוקול המקובל בספרות לביצוע אקסטובציה ולאחר שהוחלט לתת למנוח אינהלציות בתוספת סטרואידים תוך ורידי (בסמוך לאקסטובציה השנייה), שמדובר במקרה זה על הופעת סטרידור חמור (בצקת משמעותית בקנה) שגרמה בסופו של דבר לחנק ולמות החולה. תופעה זו מוכרת בספרות".