רשלנות רפואית בשל כשל בהעברת מידע

כשל בהעברת מידע רפואי במסגרת טיפול בחולה עלול לגרום לנזקים חמורים. הכשל בהעברת המידע יכול להיות בין זרועות הטיפול השונות – למשל בין האחיות לרופאים, בין מוסדות טיפוליים שונים (בית חולים וקופת חולים), בין רופא המשפחה לרופאים מומחים ו/או מכונים אליהם הפנה המטופל וגם בין המטפל למטופל. באלו מקרים ייחשב כשל בהעברת מידע בטיפול בחולה לרשלנות רפואית המזכה בפיצויים כספיים – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

אין חולק כי ישנה חשיבות רבה להעברת מידע רלבנטי לטיפול בחולה. בין אם מדובר בהוראה של רופא לאחות להעניק לחולה טיפול מסוים ש"נופלת בין הכיסאות", בין אם מדובר בהתעלמות מתוצאות בדיקה לא תקינה ש"שוכבת במגירה" של רופא המשפחה ובין אם מדובר בהתעלמות מרגישות שיש לחולה לתרופה מסוימת וכו', המחיר של כשל שכזה עלול לעלות בחיי אדם.

בשונה ממקרי רשלנות "רפואיים" כמו למשל ביצוע ניתוח במיומנות ירודה או החמצת ממצא בצילום סיטי, כשל בהעברת מידע נחשב לרשלנות רפואית בעלת אופי אדמיניסטרטיבי, שהרי לא צריך להיות רופא מומחה או בכלל, כדי להבין שזו רשלנות של אחות לא למלא אחר הנחיה של רופא, למשל.

ואכן בתי המשפט מתייחסים בחומרה רבה למקרי רשלנות רפואית בשל כשל בהעברת מידע, מאחר שכשלים אלו אינם מצריכים ידע רב או מיומנות מרשימה אלא רק התנהלות מנהלתית תקינה ותו לא.

בעת טיפול בחולה עלולים להתרחש כשלים שונים בהעברת מידע בין זרועות הטיפול השונות, בינן לבין עצמן ובינן לבין המטופל. להלן דוגמאות שונות*:

• כשל בין אחיות לרופאים במקרה של חולה מאושפז. למשל, רופא מנחה לתת לחולה תרופה מסוימת, אולם האחות לא מקבלת ההוראה ולא מבצעת אותה.
• כשל בין הרופאים לבין עצמם בעת טיפול בחולה מאושפז- למשל, רופא שייעוצו התבקש בקשר עם חולה המאושפז במחלקה מסוימת, הנחה להעניק לחולה טיפול מסוים, אולם רופאי המחלקה המטפלת בה מאושפז החולה מתעלמים מהנחיית היועץ. או למשל, מקרה בו רופאים במשמרות שונות קובעים הנחיות שלא עוברות בין המשמרות.
• כשל בין מוסדות טיפוליים שונים – למשל מקרה בו רופא משפחה מפנה מטופלת לבצע ממוגרפיה במכון שד, אולם מכון השד לא מעביר לרופא את תוצאות הבדיקה או מקרה בו חולה משוחרר מחדר המיון עם הנחיה לרופא המשפחה, אולם רופא המשפחה מתעלם מההנחיה.
• כשל בהעברת מידע בין המטופל למטפל – למשל מקרה בו חולה לא נשאל על רגישות שיש לו לתרופה מסוימת או על רקע רפואי רלבנטי.
• כשל בהעברת מידע בין המטפל למטופל – למשל כאשר לא מוצגות לחולה אלטרנטיבות טיפוליות למצבו, סיכונים ותופעות לוואי של הטיפול שניתן לו, מידע על בדיקות סקר שונות בהריון להבטחת שלום העובר וכיוצא בזאת. מקרים אלו עשויים להיחשב גם להפרת חובה חקוקה – החובה לקבל הסכמה מדעת לטיפול הרפואי.

*מדובר ברשימה חלקית בלבד. יש לבחון כל מקרה לגופו.

במידה שבשל הכשל בהעברת המידע נגרם למטופל נזק, ניתן יהיה לתבוע בשל כך פיצויים כספיים.

מבחינה משפטית קיימת חובה לתעד מהלך הטיפול בחולה, אנמנזה שנלקחה (תולדות המחלה מפי החולה), הנחיות שניתנו, פעולות שבוצעו, ייעוצים שקוימו, תוצאות בדיקות שנעשו ועוד.

הדרך להבטיח העברת מידע בין המטפלים השונים מתחילה בתיעוד המהלך הטיפולי ברשומה הרפואית. תיעוד רפואי מספק הינו תנאי הכרחי להבטחת שלום המטופל והצלחת הטיפול הרפואי, כפי שנרשם מפורשות בחוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות בנושא הרשומה הרפואית (חוזר מספר 6/96):

"שימור כרונולוגי של עובדות, מסמכים, השערות, שיקולים, התייעצויות ודיונים, הנוגעים להערכת מצבו הרפואי של החולה והטיפול בו, חיוני לשמירת רצף טיפולי נכון בחולה, במיוחד כשזה מתבצע לאורך זמן וע"י מספר אנשי צוות, אולם- בהתחשב במגבלות הזיכרון האנושי – גם כשהטיפול נעשה על ידי אותו רופא עצמו. 

תיאור מדויק של מצב החולה בזמנים נתונים, הן על פי הערכתו הסובייקטיבית (האנמנזה), והן על-פי הערכת הרופא וממצאי הבדיקות, הינו מדד חשוב ביותר למעקב אחר כיוון ההתפתחות של המחלה ו/או השפעת הטיפול.

נתונים רפואיים ברורים ובדוקים על עברו של החולה, מסייעים באופן משמעותי לאבחון ולטיפול בו בביקורים ובאשפוזים חוזרים". 

כיום ישנם אמצעים טכנולוגיים, כגון מערכת "אופק" בקופת חולים כללית שמשתפת מידע ממוחשב אודות המטופל בין כל מוסדות קופת החולים, ובין חלק מבתי החולים. קיימות גם מערכות מחשוב של תיקי מטופלים בקופת החולים ובבתי החולים השונים, הכוללות התרעות על רגישות של החולה, מחלות רקע וגורמי סיכון, תרופות מתנגשות וכדומה. ואולם, עדיין, תביעות רשלנות רפואית רבות הינן תוצאה של כשל בהעברת מידע, הנחיות ש"לא יורדות למטה", התעלמות מנתונים אישיים של החולה, תוצאות בדיקות שנשכחות במגירה וכדומה.

באם בשל כשל בהעברת מידע נגרם למטופל נזק, מומלץ לפנות לעורך דין לרשלנות רפואית לבדוק האפשרות לתבוע פיצויים כספיים.