רשלנות בהשגחה בחדר מיון גרמה למוות

תביעה לפיצויים בשל מותו של חולה בן 67 בשל רשלנות בהשגחה בחדר מיון. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים על המקרה

המנוח התקבל למיון בית החולים כשהוא ישנוני ומבולבל. בהיעדר השגחה, אופשר למנוח לאכול לחמנייה. המנוח נחנק בשל שאיבת תוכן הלחם לריאות (אספירציה). בוצעה הנשמה מלאכותית והמנוח הועבר לביצוע צילום סיטי. בעת העברת המנוח לביצוע הצילום, התנתק הצינור דרכו התבצעה ההנשמה והוא היה במשך דקות ארוכות ללא חמצן, עד שצינור זה הוחדר בחזרה. בשל כך ניזוק מוחו. מספר ימים לאחר מכן הלך המנוח לבית עולמים בשל אירועים אלו.

לכתב התביעה צורפה כמתחייב על פי דין חוות דעת רפואית של רופא מומחה לרפואה דחופה, פרופסור ששימש במשך שנים מנהל חדרי המיון בבית חולים גדול בירושלים. בחוות דעתו קבע הפרופסור כי בשל מספר כשלים בטיפול במנוח נגרם מותו, בתוך כך כשל עיקרי היה בזה שאיפשרו למנוח לאכול לחם כשהוא במצב הכרה ישנוני – מצב העלול לגרום לאספירציה (שאיבת תוכן המזון לריאות) ולהופעת דלקת וזיהום. בנוסף, היעדר קיבוע של צינור ההנשמה בעת העברת המנוח לצילום הסיטי, גרם לשליפת הצינור ולפגיעה חמורה באספקת החמצן למוח. להלן סיכום הדברים:

"במקרה שלפנינו היו מספר ליקויים בטיפול הרפואי:

1. אדם שמגיע במצב הכרה ירוד לחדר המיון חייב להיות במיטה מנוטרת תחת השגחת האחיות, ויש לנקוט אמצעים שימנעו ממנו נפילה מהמיטה כמפורט לעיל.
2. מיותר לציין שלאדם ששקוע במצב הכרתו לא מאפשרים לאכול מחשש לאספירציה.
3. אדם במצבו של המנוח דורש מעקב והתייחסות דחופים, ולא ניהול של המקרה בפערי זמן גדולים כמו שתואר לעיל.
4. התנתקות של הטובוס במטופל מונשם כאמור הוא דבר שצריך להימנע בכל דרך אפשרית.

אין ספק כי לו היה מתבצע מעקב כנדרש והטיפול הנגזר ממנו כמפורט לעיל, ניתן היה בסבירות גבוהה מאוד למנוע את מות המטופל".

בשל הרשלנות נפטר המנוח כשהוא בן 67 שנים. המנוח היה גמלאי וקיבל קצבאות פנסיה וזקנה. בנו היורש יפוצה בתביעה בגין אובדן הכספים שאביו היה זכאי להם והופסקו בטרם עת, כמו גם בגין הוצאות הלוויה והקבורה, וכן בגין הכאב והסבל, הצער ועוגמת הנפש בשל המוות בטרם עת בנסיבות קשות.

[למידע נוסף על פיצוי בשל מוות מרשלנות רפואית לחצ/י כאן].