רשלנות באבחון זיהום גרמה למוות

תביעה בשל רשלנות באבחון זיהום שגרמה למותה של אישה בשנות הארבעים לחייה. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, המייצגים יורשי המנוחה, מסבירים מה הייתה הרשלנות באבחון הזיהום ומהו הפיצוי הצפוי להתקבל בתביעה

המנוחה, אישה בשנות הארבעים של חייה, הייתה מאושפזת בבית חולים לוינשטיין לצורך שיקום בשל מחלת הטרשת הנפוצה ממנה סבלה. בשלב מסוים החל מצבה של המנוחה להתדרדר, הופיעו סימני זיהום (שוק ספטי), עם לחצי דם נמוכים ודופק גבוה. סימנים אלו אובחנו באיחור בשל שרשרת מחדלים בבית לוינשטיין, כפי שקבעה גם ועדת בדיקה שהתכנסה לבדוק המקרה. בשל כך פינויה של המנוחה למיון בית החולים מאיר ותחילת הטיפול בספסיס התאחרו, בו בזמן שבמצב שכזה כל שעה קובעת ומשפיעה על הפרוגנוזה. בעת העברת המנוחה למיון בית החולים לא צוין כי המנוחה שלשלה מוקדם יותר באותו יום וגם לא שבאותה שנה היו בבית לוינשטיין מקרים רבים של הידבקות בחיידק המעי בו לקתה המנוחה ואשר גרם לזיהום ולמותה.

חסר בנתונים אלו עיכב את אבחון הסיבה לזיהום בו לקתה המנוחה והתאמת הטיפול הנדרש.

בבית החולים ערכו בירור חלקי בלבד למקור הזיהום של המנוחה וביצעו בדיקת סיטי בטן באיחור ניכר. בשל כך התעכב אבחון מקור הזיהום ותחילת הטיפול בזיהום באנטיביוטיקה מתאימה.

גם כשאובחן מקור הזיהום (Clostridioides Difficile Infection- CDI), ההחלטה על טיפול ניתוחי התקבלה באיחור, כאשר מצבה של המנוחה היה כבר אנוש.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא בכיר מומחה למחלות זיהומיות, אשר קבע כי בשל מחדלי בית לוינשטיין ובית חולים מאיר נפטרה המנוחה, כתוצאה משוק ספטי עם אי ספיקה רב מערכתית, משנית לקוליטיס קשה שנגרמה על ידי קלוסטרידיום דיפיציל. להלן עיקרי קביעות המומחה בחוות הדעת:

"1. בית חולים לוינשטיין לא התייחס למצבה הקשה עם תמונה של הלם ספטי והפנה את הגברת *** ז"ל לחדר מיון באיחור ניכר. האיחור בהעברתה של החולה לבית החולים עיכב באופן קשה את תחילת הטיפול בספסיס. עיכוב זה תרם משמעותית למותה של הגברת *** ז"ל.

2.בית חולים מאיר לא אבחן שהמקור לספסיס הוא CDI ולכן היא קיבלה טיפול ל-CDI באיחור של למעלה מ-30 שעות. עיכוב זה תרם משמעותית למותה של הגברת *** ז"ל.

3. הטיפול ב-CDI כשל היות ולא בוצע ניתוח בזמן. לו נותחה הגברת *** ז"ל אפילו יממה או שתיים קודם, ניתן היה להציל את חייה.

כל אלו לצערי גרמו למותה ללא עת של הגברת *** ז"ל".

המנוחה נפטרה בשנות הארבעים של חייה והותירה אחריה בעל ו-3 ילדים- הם יורשיה החוקיים התובעים כעת בשמה. הפיצוי שייפסק במקרה זה יכלול את כלל הנזקים שנגרמו למנוחה, ובתוך כך: אובדן הכנסות להן הייתה זכאית טרם מותה, אובדן שירותי אם ורעיה, הוצאות קבורה ולוויה וכן פיצוי בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים.

הפיצויים שיתקבלו פטורים מכל מס.