רשלנות רפואית בהריון תאומים

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים על תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית בהריון תאומים, שהובילה ללידה מוקדמת של פגית הלוקה בשל כך בשיתוק מוחין

הריון תאומים מוגדר כהריון מרובה עוברים ונחשב לפי כל קנה מידה להריון בסיכון גבוה. גם משרד הבריאות מכיר בהריון מרובה עוברים (תאומים ויותר) כהריון בסיכון, כפי שעולה מחוזר המנהל הכללי בנושא מעקב קדם לידתי אחר הריון בר- סיכון.

לפי משרד הבריאות, "הריונות המוגדרים כברי-סיכון הינם הריונות לגביהם קיימים נתונים מוקדמים, או כאלה המתגלים במהלך ההיריון עצמו, אשר מגבירים את הסיכון לתחלואה או לתמותה של האם ו/או העובר".

לפיכך, ממליץ משרד הבריאות כי "ביצוע המעקב אחר האישה ההרה בהיריון בר-סיכון במסגרת המקצועית המתאימה, בה מגוון השירותים הדרושים הינו זמין ונגיש, דהיינו במסגרת הקופה המבטחת, הינו בעל חשיבות עליונה ויש להקפיד על כך".

מהבחינה המשפטית, אי ביצוע מעקב קדם לידתי במקרה של הריון תאומים במסגרת המתאימה להריון בסיכון גבוה (מרפאה להריון בסיכון גבוה), עשוי להיחשב לרשלנות בהריון, במידה שבשל כך נגרם נזק לאישה או ליילוד.

הריון תאומים כרוך בסיכון גבוה ללידה מוקדמת. לידה מוקדמת כרוכה בסיכוני פגות, בתוך כך- נזק מוחי ושיתוק מוחין (סיפי). כזה הוא המקרה בו טיפלנו, של הריון תאומים שטופל בצורה רשלנית, והסתיים עם לידת פגית בשבוע 28, אשר לוקה בנזק מוחי ושיתוק מוחין. רופא הנשים לא היפנה את האישה עם היוודע דבר ההריון מרובה העוברים למעקב הריון במסגרת של מרפאה להריון בסיכון גבוה, וגם לא העניק לאישה את הטיפול המתאים שהייתה מקבלת, לו הייתה מופנית למרפאה להריון בסיכון גבוה.

במהלך ההריון לא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לנסות למנוע הופעת לידה מוקדמת או לזהותה מבעוד מועד ולאפשר לטפל באישה בסטרואידים למניעת נזקי פגות.

פרופ' לרפואת נשים, אשר חוות דעתו צורפה לתביעה, קבע שמכיוון שדובר על הריון תאומים שהוא הריון בסיכון גבוה לפג, מחובתו של רופא הנשים היה להעמיד האישה על הסיכון ללידה מוקדמת ולהנחותה בהתאם, בין היתר להורות לה על הפחתת מאמץ, מנוחה, הימנעות מקיום יחסי מין ואם צריך-  שמירת הריון. כמו כן, קבע הפרופ' כי מחובתו של הרופא היה לזמן האישה לביקורות תכופות וסדורות.

המומחה הרפואי קבע בחוות דעתו כי הריון התאומים חייב ביצוע מעקב סדור ותכוף אחר שינויים בצוואר הרחם של האישה, באמצעות בדיקות וגינליות ו/או באמצעות האולטרה סאונד, במטרה לנסות לזהות קיצורו של צוואר הרחם בטרם עת (בין השבועות ה-20 ל-30 להריון). זאת מאחר שמקובל וידוע כי זיהוי קיצור מוקדם ומתקדם של צוואר הרחם בהריון, מסייע בסינון אותן נשים הצפויות לפתח לידה מוקדמת. המומחה קבע כי זיהוי קיצור מוקדם של הצוואר היה מאפשר הענקת טיפול תרופתי ו/או כירורגי במטרה לעצור התהליך של התקצרות הצוואר והופעת לידה מוקדמת או לכל הפחות לעכב התהליך ככל שניתן.

מעקב מספק אחר אורך צוואר הרחם ע"י רופא הנשים ו/או מדידתו במסגרת סקירת המערכות שעברה האישה, היו מאפשרים לזהות מבעוד מועד את קיצורו המוקדם ולהעניק טיפול מנע לנזקי פגות באמצעות סטרואידים, הידועים ביכולתם הטובה למנוע נזקי פגות ונזקים מוחיים כמו זה של התובעת (PVL).

בחוות דעתה של מומחית בכירה לנוירולוגיה של הילד אשר צורפה לתביעה, נקבע כי אילו הייתה הפגית נולדת בשבוע מתקדם יותר, ולבטח לאחר שבוע 32, או אם אימה הייתה מספיקה לקבל הטיפול המונע בסטרואידים להבשלת מערכות העובר, אזי הנזק המוחי אצל הפגית היה נמנע. בפועל, בהיעדר טיפול הולם, נולדה הפגית עם נזק מוחי חמור שביטויו בין היתר שיתוק מוחין (CP) עם פגיעה מוטורית קשה ונכות גבוהה וצמיתה, המצריכה ליווי ועזרה תמידיים.

המקרה המצער שתואר כאן, הוא רק אחד מני רבים. המקרה מצער על אחת כמה וכמה מאחר שלמרות העובדה שהסיכון ללידה מוקדמת בהריון תאומים הינו מוכר וידוע, לא נעשה כל ניסיון בהריון זה למונעו, על אף שקיימים אמצעים במיוחד למצבים אלו.

מדיניות הזנחה של לא לעשות כלום- כפי שקרה במקרה זה- אינה מקובלת ומהווה רשלנות רפואית בטיפול בהריון התאומים של האישה.

יחד עם זאת, לידה מוקדמת אינה הסיכון היחידי של הריון תאומים וקיימים מקרים נוספים של רשלנות רפואית בהריון תאומים שקצרה היריעה כאן מלפרטם.

חשוב לציין שהרבה פעמים הרשלנות נסתרת מהעין ולכן המלצתנו היא בכל מקרה של הריון תאומים שהסתיים עם נזק ליילודים או ליולדת- לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית שיוכל להעריך האפשרות לתביעה וכדאיותה.