רשלנות רפואית בסקירת מערכות

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים על רשלנות רפואית בסקירת מערכות העובר בהריון. מהן הטעויות הנפוצות בסקירת מערכות, האם כל מום שלא התגלה בסקירת המערכות זה רשלנות ועד מתי אפשר לתבוע פיצויים בשל כך

ההתפתחות הטכנולוגית לא דילגה על תחום בדיקות האולטרה סאונד בהריון. מכשירי האולטרסאונד מתחדשים בקצב מהיר ואיתם הרזולוציה הגבוהה והיכולות לגלות ולאבחן ממצאים בסקירת מערכות העובר, שבעבר לא ניתן היה לראותם. מכוני האולטרסאונד מציעים לנשים הרות סקירות רחבות היקף בשלל מימדים, מלוות בתמונות וסרטים, וההורים שבדרך יעשו לרוב ככל אשר לאל ידם, על מנת לוודא כי הילד המיוחל מתפתח בצורה תקינה.

במסגרת הבדיקות המומלצות בהריון, כולל משרד הבריאות בין השבועות 13-17, המלצה לעבור בדיקת "סקירת מערכות מוקדמת" באולטרסאונד לאיתור מומים מולדים או חריגות מבניות בעובר. בדיקה זו אינה בסל השירותים הציבורי, אם כי כיום חלק מקופות החולים מעניקות אותה ללא עלות.

משרד הבריאות ממליץ לאישה הרה לעבור גם "סקירת מערכות מאוחרת" בין השבועות 20-23 להריון, על מנת לשלול מומים מולדים ו/או חריגות במבנה העובר. סקירה זו מבוצעת ברגיל בכל הריון והיא כלולה בסל השירותים וכוללת את רשימת האיברים המומלצים על ידי משרד הבריאות.

ניתן לבצע סקירה שלישית – סקירת מערכות בשליש השלישי של ההריון, בדרך כלל בשבועות 30-32 להריון.

במידה שמתעורר צורך, ניתן לבצע סקירת מערכות "מכוונת" (לאיברים הנדרשים), בכל שלב של ההיריון.

ההחלטה אם לבצע סקירת מערכות בהריון, היא החלטה של האישה ההרה. יחד עם זאת, מחובתו של רופא הנשים האחראי על מעקב ההיריון, ליידע האישה לגבי בדיקות ההיריון המומלצות, לרבות האפשרות לעבור סקירת מערכות העובר באולטרסאונד, וכמו כן להפנות לבדיקה בהתאם להמלצות משרד הבריאות.

על הרופא להסביר לאישה ההרה הנמצאת בטיפולו, על ההבדלים בין הבדיקות השונות, כולל אלו שניתנות לביצוע באופן פרטי בלבד, גם אם לא מתעורר צורך רפואי לבצען.

על הרופא שמבצע סקירת המערכות, ליידע האישה בממצאים השונים שהתגלו בסקירה, לציידה בדוח מתאים ובמקרים מסוימים אפילו ליצור קשר עם הרופא המטפל של האישה ההרה ולדווח לו ישירות על הממצאים.

הן בנייר העמדה של החברה הישראלית לאולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה והן בחוזר משרד הבריאות, נקבע כי מחובתו של רופא הנשים האחראי על מעקב ההיריון של האישה, לעקוב אחר תוצאות סקירת המערכות ולהפנות האישה להמשך בירור בהתאם לצורך ולהמלצות בדוח הסקירה (כמו למשל ייעוץ גנטי, אקו לב עוברי או סקירה מכוונת). המלצות אלו של האיגודים המקצועיים חופפות להנחיות פסיקות בית המשפט העליון בנושא זה.

במקרים בהם לא נמסר לאישה ההרה מידע על האפשרות לעבור הסקירות הקיימות בהריון ולא בוצעה סקירת מערכות או שממצאי הסקירה לא הועברו הלאה ו"נפלו בין הכיסאות", יכול שימצא בית המשפט כי מדובר ברשלנות רפואית בסקירת מערכות.

החוק אינו קובע מפורשות מהי רשלנות בסקירת מערכות בהריון, אלא קובע בכלליות שבעל מקצוע, באשר הוא, שאינו נוקט ברמת מיומנות ו/או מידת זהירות סבירות, נחשב לרשלן.

לפי פסיקת בית המשפט העליון, מידת הסבירות הנדרשת מרופא היא זו של "הרופא הסביר", שהוא רופא זהיר, שפועל בהתאם לכללים המקצועיים וההמלצות המקצועיות, בהתאם לפרקטיקה המקובלת בתחום.

במקרה בו בשל מיומנות ירודה ו/או חוסר זהירות של מבצע הבדיקה, הוחמצו מומים בעובר או סימנים העלולים לרמז על תחלואה של העובר, יכול שייקבע כי מדובר ברשלנות רפואית.

ביצוע לקוי של סקירת המערכות יכול להיות עניין טכני (אי ביצוע תמרונים נדרשים עם מתמר העל-קול, אי שימוש בדופלר צבע וכו'), ויכול להיות תוצאה של חוסר זהירות, או חוסר תשומת לב.

במסגרת עבודתנו נתקלנו במקרים שונים של רשלנות בביצוע סקירת מערכות כמו:

• אי גילוי מום במחיצה בין חדרי הלב- VSD.
• אי גילוי מום לב מסוג AV-CANAL.
• אי גילוי היפוך איברים בעובר (סיטוס אינברסוס).
• אי גילוי מום ושפה שסועים.

ישנם מקרים בהם כן התגלו בבדיקת האולטרה סאונד ממצאים המחייבים המשך בירור, אך לא ננקטו הפעולות המתחייבות עקב חוסר תשומת לב או חוסר מקצועיות של הרופא שזיהה הממצאים. מלבד מומים מולדים, עלולים להתגלות בסקירת המערכות "סימנים רכים" – ממצאים שאינם מהווים מום אבל כן קשורים עם עלייה מסוימת בסיכון לתחלואה של העובר ולקיומם של מומים אחרים שלא ניתנים לגילוי בשלב העוברי, כגון פיגור שכלי או תסמונת גנטית.

התעלמות מממצאים "רכים" שכאלו, קל וחומר ממומים מולדים, עשויה להיחשב לרשלנות רפואית בהריון.

במקרים בהם לא התגלו מומים מולדים ו/או תסמונות גנטיות בעובר, אשר לו היו מתגלים היו מובילים להמלצה על הפסקת הריון (הפלה יזומה), תהיה להורים עילה לתבוע פיצויים במסגרת תביעת הולדה בעוולה.

במקרים בהם הממצאים שלא התגלו בסקירת המערכות יכולים היו להוביל להתערבות ומניעת נזק לעובר, למשל על ידי יילוד מוקדם במקרה של פיגור בגדילה התוך רחמית או זיהום מי השפיר, עומדת ליילוד זכות לתבוע פיצויים בשל נזקיו.

במקרים בהם לא התגלו מומים מולדים ו/או תסמונות גנטיות בעובר, אשר לו היו מתגלים היו מובילים להמלצה על הפסקת הריון (הפלה יזומה), תהיה להורים עילה לתבוע פיצויים במסגרת תביעת הולדה בעוולה בתוך 7 שנים מהלידה.

במקרים בהם הממצאים שלא התגלו בסקירת המערכות יכולים היו להוביל להתערבות ומניעת נזק לעובר, למשל על ידי יילוד מוקדם במקרה של פיגור בגדילה התוך רחמית או זיהום מי השפיר, עומדת ליילוד זכות לתבוע פיצויים בשל נזקיו עד הגיעו לגיל 25.