רשלנות באבחון דלקת בחוט השדרה הפכה המטופלת לנכה

תביעה בשל רשלנות באבחון דלקת בחוט השדרה אצל צעירה. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מתארים בשורות הבאות מה הייתה הרשלנות באבחון הדלקת בחוט השדרה אצל התובעת ומהו הפיצוי הצפוי בתביעה

התובעת, אישה צעירה ממרכז הארץ, הלוקה במחלה אוטואימונית, פנתה בשל הפרעות תחושה ברגליה לבית החולים. התובעת נבדקה במיון ושוחררה. התובעת חזרה עם תלונות דומות ואושפזה, אולם תלונותיה לא זכו לבירור הנדרש. היא שוחררה לביתה תחת אבחנה של חרדה- שהיא הגורם לתחושותיה. התובעת קיבלה האבחנה כי מדובר בהתקף חרדה והחלה אפילו לקבל טיפול רגשי. מספר שבועות לאחר מכן אושפזה התובעת בבית החולים עם מחלת חום, או אז הופיע אצלה שיתוק מהצוואר ומטה. רק אז נבדקה היא על ידי נוירולוג שהורה על ביצוע MRI בו התגלה כי לתובעת דלקת בחוט השדרה (מיאליטיס) שגרמה לשיתוק (כחלק ממחלה בשם NMO). הותחל בטיפול תרופתי שעצר ההתדרדרות, אולם התובעת נותרה עם נזק שיורי גדול המתבטא בין היתר בחולשת רגליים המצריכה שימוש בכיסא גלגלים ובאי שליטה על הסוגרים.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא בכיר, פרופסור לנוירולוגיה, אשר קבע כי תלונותיה של התובעת על הפרעות תחושה ברגליה חייבו במקרה של התובעת (אישה עם מחלה אוטואימונית ברקע, המציגה תסמינים נוירולוגיים) התייעצות עם רופא מומחה לנוירולוגיה. המומחה מתח ביקורת על אי שיתופו של נוירולוג בהליך קבלת ההחלטות. נוירולוג יכול היה לאבחן את הדלקת בחוט השדרה של התובעת, למשל על ידי ביצוע MRI או דיקור מותני, לפני התפתחות האירוע הקטסטרופלי שגרם לנזקיה של התובעת.

כמקובל בתביעות רשלנות רפואית, היקף הנזקים שנגרמו והשלכותיהם על הנפגע, לצד נתוני הנפגע, כגון גילו, עיסוקו וכישוריו, הם אלו שיכתיבו גובה הפיצוי שייפסק בתביעה.

במקרה זה מדובר באישה צעירה, אם לשתיים, אשר הפכה באחת מעצמאית ומתפקדת לנכה סיעודית. היא איבדה כושר עבודתה והפכה תלויה בזולת בכל פעולות היומיום הבסיסיות. בשל כך זקוקה היא לסיוע הן בתפקוד האישי והן בתפקוד הביתי וההורי. היא צריכה עזרה בניידות, התאמת דיור ואביזרי שיקום ועוד. כל אלו ישפיעו על גובה הפיצוי שייפסק במקרה זה, כמו גם הכאב והסבל שנגרמו לתובעת בשל האירוע הרשלני שהפך אותה לסיעודית למשך כל ימי חייה.

התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי ומוערכת לפיכך בסכום של מעל 2,500,000 ש"ח (ללא גבול עליון).