תביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה
כאן ניתן לקרוא על תביעות בנושא רשלנות רפואית בהריון ובלידה הנמצאות בטיפולנו. כמו כן, בחלק מהמקומות מופיע לצד תיאור התביעה מידע על הפיצוי שהתקבל ופרטים נוספים
ההנחיה לתת ליולדת לפני הניתוח הקיסרי מגנזיום סולפט לא מולאה והתינוקת לקתה בשיתוק מוחין
תביעה לפיצויים בגין שיתוק מוחין אצל פגה. במקביל להחלטה לסיים ההיריון בשבוע 29 בניתוח קיסרי, נרשמה הנחיה לתת לאם טיפול במגנזיום סולפט המיועד להגן על המוח של הפג מפני שיתוק מוחין. ואולם, מסיבה לא ברורה, ועל אף מספר הזדמנויות לעשות כן, ההוראה לא מולאה והטיפול הנדרש במגנזיום סולפט לא ניתן. כתוצאה מכך, לקתה הפגה בשיתוק מוחין ובליקויים שכליים. התביעה נתמכה בחוות דעת של רופא מומחה למיילדות וגינקולוגיה ושל רופא פרופסור לנוירולוגיה של הילד.
זיהום מי שפיר בשל רשלנות גרם ללידת פגה עם שיתוק מוחין
תביעה לפיצויים בשל רשלנות בטיפול באישה הרה שהגיעה עם ירידת מים מוקדמת ועברה בדיקה וגינלית ידנית מיותרת שגרמה לזיהום מי השפיר. בשל כך נאלצו ליילד האישה בשבוע 28. נרשמה הוראה לתת לאישה לפני הלידה מגנזיום סולפט המיועד להגנה על העובר מפני שיתוק מוחין. בפועל ההנחיה לא מולאה ונולדה פגה הלוקה בשיתוק מוחין.
רשלנות רפואית בהריון בסיכון גרמה ללידת ילד עם שיתוק מוחין
תביעה לפיצויים בשל לידת פג הלוקה בשיתוק מוחין קשה, הוגשה על ידי עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר. התובע נולד בשבוע 27 ולקה בשל כך בשיתוק מוחין. על אף העובדה שאימו של התובעת ילדה לידה מוקדמת גם בהריון הקודם, לא ניתן לאישה הטיפול הנדרש במצבה בפרוגסטרון ולא בוצע המעקב הנדרש אחר אורך צוואר הרחם שלה, על מנת לזהות סימני לידה מוקדמת ו"להקדים תרופה למכה".
תביעה לפיצויים בשל רשלנות בטיפול בהריון בסיכון לפג
תביעה לפיצויים בשל רשלנות בהריון בסיכון לפג. הריונה הקודם של התובעת הציב אותה בסיכון מוגבר ללידת פג בהריון הבא. על אף זאת לא ננקטה בהריון כל פעולה על מנת למזער הסיכון, על אף הרקע. בשל כך התפתחה לידה בשבוע 22 ונולד פג שלא שרד פגותו.
הלידה הסתיימה עם פגיעה בסוגרים של היולדת
בתביעת רשלנות רפואית בלידה, שהוגשה על ידי עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, נטען כי בשל שיקול דעת לקוי בלידה נגרמה פגיעה בלתי הפיכה בסוגר האנאלי של התובעת- צעירה בשנות השלושים לחייה. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של פרופ' מומחה למיילדות וגינקולוגיה אשר קבע כי במקרה זה הצטברו מספר גורמי סיכון לקרע רקטלי בשל שימוש במכשיר הוואקום. למרות זאת, לא הובא נתון חשוב זה לידיעת היולדת ולמעשה ההחלטה השגויה על ביצוע הוואקום בנסיבות, ניטלה ללא שיתוף היולדת וללא הסכמתה לכך. ניתן וצריך היה להימנע מהנזק החמור על ידי ביצוע היפוך של העובר, לא כל שכן -ניתוח קיסרי. מומחה לכירורגיה אשר בדק התובעת, קבע בחוות דעתו כי בשל הקרע הרקטלי, נגרמה לתובעת נכות צמיתה חמורה.
לידת ואקום רשלנית הסתיימה עם נזקים לצוואר הרחם של היולדת
לאחרונה הגשנו תביעת רשלנות רפואית בשל לידת ואקום רשלנית. לתביעה צורפה חוות דעת של מומחה בכיר למיילדות וגניקולוגיה שקבע כי לידת הוואקום של היולדת נעשתה ברשלנות ובשל כך נפגע צוואר הרחם שלה. הפגיעה בצוואר הרחם בלידה הובילה להפלה בשבוע 20 בהריון מאוחר, וללידה מוקדמת לאחר מכן. התובעת נמצאת כעת בכל הריון עתידי בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת או הפלה מאוחרת ונאלצת להיות תחת שמירת הריון דווקנית.
הלידה המוקדמת לא טופלה והפגית שנולדה נפטרה
בתביעה שהגשנו לאחרונה לבית המשפט המחוזי (מרכז), נדרשו פיצויים כספיים בשל מותה של פגית, שנולדה בשבוע 25 ונפטרה כ-4 חודשים לאחר מכן בשל סיבוכי הפגות הקיצונית. בתביעה נטען כי בשל טעות בזיהוי סימנים של לידה מוקדמת אצל התובעת האם, נמנעה האפשרות לנסות לדחות הלידה המוקדמת ככל שניתן ולהעניק ליולדת טיפול שמיועד לחזק ולהבשיל מערכות גופו של הפג. לתביעה צורפה חוות דעת של פרופ' בכיר לגינקולוגיה שקבע שהטעות שנעשתה במקרה זה הייתה כתוצאה מכשל בטיפול הרפואי. בשל כך נמנעה האפשרות לשפר סיכוי השרידות של הפגית ולהצילה.
רשלנות רפואית בהריון תאומים: צוואר הרחם לא נמדד והלידה המוקדמת לא נמנעה
בתאריך 16.5.18 הגשנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה נגד קופת חולים מכבי ורופא נשים בשל לידתה המוקדמת של התובעת, הסובלת בשל פגות קיצונית (נולדה בשבוע 28) מנזק מוחי עם שיתוק מוחין. בתביעה שהתבססה בין היתר על חוות דעת של מומחה לרפואת נשים, נטען כי משדובר בהריון תאומים צריך היה להפנות האישה למעקב הריון במסגרת מרפאה להריון בסיכון, לא כל שכן לתת לה הנחיות וטיפול מנע ללידה מוקדמת כמו גם לעקוב אחר סימני הופעתה של לידה מוקדמת, ולהקדים ולטפל באישה בסטרואידים למניעת נזקי פגות. בתביעה נטען כי אילו הייתה מטופלת האישה כפי הנדרש במצבה, היו נזקיה הקשים של התובעת נמנעים.
המיילדים קרעו את הרחם של התובעת כשמשכו בפראות את העובר במכשיר ואקום
בתאריך 14.7.16 הגישו עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר תביעת רשלנות רפואית בלידה נגד בית החולים הלל יפה בחדרה, וזאת בשמה של יולדת לה נגרם נזק בלתי הפיך ברחם בזמן לידה. הלידה בוצעה באמצעות מכשיר ואקום, שלא על פי הנהלים הנדרשים בהנחיות משרד הבריאות והאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה. משיכת העובר באמצעות מכשיר הוואקום בוצעה בצורה חפוזה וכוחנית, וכך נגרם קרע לכל אורך הרחם של התובעת, עם דימומי ענק. למרבה המזל, חייה של התובעת ניצלו, אולם מצויה היא כעת בסיכון להפלה מאורחת ו/או לידה מוקדמת בכל הריון עתידי (לתובעת 4 ילדים).
בוצעה הפסקת הריון בשיטה המנוגדת להנחיות משרד הבריאות- וכתוצאה מכך נגרם נזק מוחי
בתאריך 30.12.15 הגישו עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר תביעה נגד בית החולים הלל יפה, משרד הבריאות, קופת חולים לאומית ובית החולים לניאדו, בשמה של אישה צעירה שנפטרה והותירה אחריה בעל וילד. בכתב התביעה נטען כי 4 שנים לפני מותה עברה האישה רשלנות רפואית בהריון, בעת הליך של הפסקת הריון עקב מום בעובר בבית החולים הלל יפה. הפסקת ההריון בוצעה באמצעות הזרקה לרחם של חומר שנאסר לשימוש על ידי משרד הבריאות, בין השאר בשל הסכנה שיגרום לתסחיפים שיביאו לדום לב, כפי שקרה לאישה. כתוצאה מדום הלב, נגרם לאישה נזק מוחי ונוירולוגי עימו חיה במשך 4 שנים.
בדיקת האקו לב עובר לא בוצעה כנדרש- נולדה תינוקת עם מומי לב מרובים
תביעת רשלנות רפואית בהריון כנגד רופא נשים, קרדיולוג ילדים וקופת חולים, בגין רשלנות באבחון מום לב נרחב מסוג A-V CANAL. במהלך ההריון עברה אם התובעת בדיקות אולטרה סאונד על ידי רופא נשים (סקירת מערכות מוקדמת וסקירה מורחבת) ובדיקות אקו לב עובר על ידי קרדיולוג ילדים. עקב חוסר תשומת לב הוחמץ המום הלבבי הנרחב אצל התובעת והבדיקות פוענחו על ידי הרופאים כתקינות, בו בזמן שבליבה של התובעת היו פגמים במחיצות ובמסתמים. באם היו הרופאים מאבחנים המום הקשה כנדרש, הייתה יכולה אימה לבקש לסיים ההריון מבעוד מועד ומשלא נמסר לה מידע מהותי זה, נשללה ממנה האפשרות לסיים ההריון. חוות דעת של פרופ' לרפואת נשים ומומחה לאולטרה סאונד בהריון אשר צורפה לכתב התביעה קובעת בצורה חד משמעית כי עקב חוסר מומחיות, שטחיות וחוסר תשומת לב לא אובחן המום הנרחב בליבה של התובעת וזכות האם להחליט בדבר גורל ההריון נשללה.
במהלך הניתוח הקיסרי קרעו הרופאים את שריר הבטן של התובעת
בתאריך 2.3.15 הגישו עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר תביעת רשלנות רפואית כנגד בית חולים במרכז, בשמה של אישה שעברה ניתוח קיסרי במחלקת היולדות של בית החולים. בתביעה נטען, כי במהלך הניתוח הקיסרי, קרעו המנתחים ברשלנות את אחד משרירי הבטן של התובעת, וגם לא אבחנו את הקרע בשריר ואת הדימום שהחל להתפשט כתוצאה מכך, בטרם נסגרה הבטן. גם כאשר כעבור מספר שעות אובחן הדימום בבדיקת אולטראסאונד, והאישה הובהלה לניתוח חוזר לתיקון הקרע בשריר- התיקון בוצע בצורה לא נכונה, וגרם ללולאה של מעי דק להיכלא בתוך איזור הקרע בשריר. כתוצאה מכך, התפתחה חסימת מעיים בבטנה של התובעת והיא הובהלה לניתוח נוסף, שלישי במספר, שבו נפתחה בטנה בחתך אורכי ושוחררה החסימה.
הרופאים התרשלו והיולדת הפכה עקרה
בתביעה שהוגשה בתאריך 8.8.12 על ידי עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר נטען כי עקב התרשלות בית חולים בטיפול ביולדת נגרמו לרחמה נזקים בלתי הפיכים והיא איבדה יכולתה להרות בעתיד. בכתב התביעה, שהתבסס על חוות דעת רפואית של מומחה בכיר לרפואת נשים, נטען כי לאחר הלידה הושארו ברחמה של היולדת חלקי שלייה וחומר הריוני שגרמו לדימום ולצורך בטיפול מרוקן. הגישה בה נקטו רופאי בית החולים לאחר אבחון השארית ההריונית, כמו גם המעקב אחר מצבה של היולדת לאחר הפעולה, היו רשלניים והובילו להידבקויות תוך רחמיות קשות (תסמונת אשרמן) ולאובדן תפקודו של הרחם.
עקב רשלנות רפואית נולדה פגית עם שיתוק מוחין
תביעת רשלנות רפואית בנושא הריון ולידה, נגד בי"ח אסף הרופא ונגד תחנת טיפת חלב של משרד הבריאות. התביעה הוגשה בשמה של קטינה, אשר נולדה פגית בשבוע 29, כשהיא סובלת משיתוק מוחין קשה. בחוות דעת של פרופ' לרפואת נשים שצורפה לתביעה, נקבע כי רופאי בית החולים וטיפת החלב התרשלו בכך שלא אבחנו כי על הריונה של אימה של התובעת ריחפה סכנה של לידה מוקדמת ולא פעלו לשמירת הריונה של האישה והבשלת מערכות העובר.
הרופאים לא מנעו לידה מוקדמת והילד נולד עם שיתוק מוחי
בתאריך 27.8.13 הגישו עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר תביעת רשלנות רפואית בהריון נגד רופא נשים בקופת חולים בהרצליה, בגין לידת פג עם נזקים מוחיים חמורים. בתביעה נטען, בהתבסס על חוות דעת רפואית של פרופ' בכיר לרפואת נשים, כי רופא הנשים של אימו של התובע התרשל בכך שהתעלם במהלך מעקב ההריון מהרקע הגניקולוגי של התובעת שכלל לידה קודמת של פג. נקבע כי אי נקיטת צעדים למניעת לידה מוקדמת כגון קשירה של צוואר הרחם ומתן טיפול תרופתי מתאים, וכן מתן המלצות לשמירת הריון מתאימה וביצוע מעקב קפדני אחר אורך צוואר הרחם של האישה במהלך מעקב ההריון, עולה כדי רשלנות של רופא הנשים. לכתב התביעה צורפה גם חוות דעת רפואית של פרופ' בכיר לנוירולוגיה, אשר קבע כי נזקיו של התובע יכולים היו להימנע אלמלא התרשלותו של רופא הנשים.
פיצוי של מיליוני שקלים בתביעת "הולדה בעוולה" בשל תסמונת דיג'ורג'
במסגרת הסדר פשרה בתיק אותו ניהל משרדנו מול אחת מקופות החולים בארץ, נקבע כי זו תשלם מיליוני שקלים להוריו של ילד שנולד עם תסמונת גנטית מסוג די-ג'ורג' סינדרום (VCFS) שלא אובחנה בזמן ההריון. פרטי הפשרה המלאים נאסרו לפרסום ע"י בית המשפט.
