תביעה לפיצויים בשל רשלנות באבחון מפרצת באבי העורקים, אצל גבר בשנות ה-40 של חייו, שהיה אחרי ניתוח לב פתוח. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, המייצגים התובע, מסבירים מה הייתה הרשלנות באבחון במקרה זה, מהם הנזקים שנגרמו לתובע בשל כך ומהו הפיצוי הצפוי להתקבל בתביעה
המפרצת באבי העורקים לא זוהתה באקו לב והחולה עבר ניתוח באיחור
מה הייתה הרשלנות באבחון המפרצת (פסאדו-אנוריזמה) באבי העורקים של התובע ?
התובע עבר ניתוח לב פתוח בהצלחה. לאחר ששוחרר לביתו החל לסבול מאירועי חום. במסגרת בירור עבר התובע בדיקת אקו לב שפוענחה כתקינה. לאחר כחודש שב התובע לבית החולים עקב התדרדרות במצבו. בדיקת אקו לב שנעשתה לו גילתה זו הפעם פסאדו-אנוריזמה (התרחבות בצורת שק) של אבי העורקים (האאורטה). הוא הוכנס לניתוח דחוף. בניתוח כרתו החלק המזוהם של אבי העורקים של התובע. לאחר שמומחה מטעמנו עיין בשתי בדיקות אקו הלב שעבר התובע, קבע הוא בצורה חד משמעית כי ניתן וצריך היה לזהות המפרצת באבי העורקים של התובע כבר בבדיקת האקו לב הראשונה שבוצעה לו, כחודש ימים לפני האבחנה המאוחרת.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של רופא מומחה לניתוחי לב חזה. המומחה, לאחר שעיין בתיקו הרפואי של התובע וכן בבדיקות ההדמיה, קבע כי ניתן וצריך היה לאבחן המפרצת באבי העורקים בבדיקות שבוצעו. להלן קטע מקביעות המומחה בחוות הדעת:
"בבדיקה קיימת עדות חד משמעית, לקיום פסוידו אניוריזמה בדופן הקדמית של האאורטה בקוטר של כ-20 מ"מ, עם צוואר מחובר לנהור האאורטה בגודל של כ-7 מ"מ".
וכן בהמשך קבע המומחה:
"אין הדעת יכולה לסבול כי במוסד רפואי כה מרכזי במדינת ישראל, יוצאת תשובה מוסמכת שגויה ביסודה. רף החשד של מבצע הבדיקה היה צריך להיות גבוה, בשים לב לנתוני החולה שמגיע עם סימני זיהום, חודש לאחר ניתוח לב פתוח. אין כל הצדקה בבדיקת אקו לב להחמיץ ממצא כה בולט".
תביעה: הגידול בשד לא אובחן בבדיקות אולטרסאונד חוזרות וסרטן השד אובחן בשלב מתקדם
היכנס/י למידע על התביעהמהם הנזקים שנגרמו לתובע בשל האיחור באבחנה ?
בשל האיחור באבחנה של המפרצת אצל התובע, המפרצת גדלה והתובע נאלץ לעבור ניתוח גדול יותר, מאשר הניתוח שהיה עובר אילולא האיחור באבחנה. הניתוח הגדול שעבר התובע כרוך היה בסיכון גבוה יותר, שלמרבה המזל לא התממש, וגם מציב התובע בפני סיכון גדול יותר לניתוחים חוזרים.
מהו הפיצוי הצפוי לתובע בשל האיחור באבחנה ?
במקרה זה התביעה הוגשה לבית משפט השלום ומשכך מוגבלת היא לפיצוי של עד 2,500,000 ש"ח.
בשל האיחור באבחנה זכאי יהיה התובע לפיצויים ממוניים ופיצויים לא ממוניים. הפיצויים הממוניים יבטאו בעיקר את הגריעה מכושר ההשתכרות של התובע ומתפקודו היומיומי בשל הניתוח הגדול שעבר, ואילו הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני ישקף את הכאב והסבל ועוגמת הנפש שהיו ויהיו מנת חלקו של התובע.