רשלנות בשל אי ביצוע אולטרסאונד שד

רשלנות בשל אי ביצוע אולטרסאונד שד במקרים הנדרשים עלולה לגרום לאיחור באבחון המחלה. מתי אי ביצוע US שד ייחשב לרשלנות רפואית ומהו הפיצוי שניתן לקבל במקרים אלו – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

בשנים האחרונות נעשים קמפיינים רבים בתקשורת במטרה להעלות המודעות לחשיבות של גילוי מוקדם של סרטן השד בקרב נשים- מבוגרות וצעירות, כאחת. מאמצים אלו ראויים, שכן ישנה חשיבות רבה לאבחון מוקדם של סרטן השד- אבחון מוקדם יכול להביא להחלמה מלאה. לעומת זאת, אבחון מאוחר עלול להביא למוות בטרם עת.

בדיקת הממוגרפיה היא בדיקת הבחירה כבדיקת סקר לאבחון מוקדם של סרטן השד. בדיקה זו מבוצעת במדינת ישראל כבדיקת סקר לכלל האוכלוסייה מגיל 50 (אחת לשנתיים), ולאוכלוסייה בסיכון- מגיל מוקדם יותר.

על אף אחוז המקרים הלא מבוטל בהם מצליחה בדיקת הממוגרפיה לגלות גידול בשד בשלב מוקדם, ישנם לא מעט מקרים בהם בדיקה זו מחמיצה גידולי שד. אחד המקרים בהם ישנו חסרון גדול לבדיקת הממוגרפיה כבדיקת סקר לאבחון מוקדם של סרטן השד הוא אצל נשים שרקמת השד שלהן סמיכה (צפופה). לרוב מדובר בנשים צעירות בגיל הפוריות, אבל לא רק. מלבד העובדה שאזורי הסמיכות מהווים כשלעצמם כר פורייה להופעת גידולים סרטניים (מסיבות הורמונליות ואחרות), מרקם השד הסמיך עלול למסך קיומם של גידולי שד באזור הסמיכות (גידולי שד נראים בממוגרפיה בצבע לבן, בעוד רקמת שד סמיכה גם היא לבנה- מכאן המיסוך).

במחקרים מדעיים נמצא כי במקרים של שד סמיך קיימת יעילות רבה לבדיקת האולטרה סאונד שד שאיננה סובלת מחסרון זה. עוד נמצא שהוספת בדיקת האולטרה סאונד שד כבדיקה משלימה לממוגרפיה (באופן רוטיני), מעלה אחוזי הגילוי של גידולי שד בצורה משמעותית.

אמנם כיום רקמת שד סמיכה העונה להגדרה שנקבעה, מחייבת ביצוע בדיקת אולטרסאונד כהשלמה לבדיקת ממוגרפיה תקינה, יחד עם זאת, עדיין לא הונהגה בישראל פרקטיקה של ביצוע רוטיני של בדיקת US שד כהשלמה לבדיקת הממוגרפיה המוכרת.

למרות העובדה שבכוחה של בדיקת האולטרה סאונד שד כבדיקה משלימה לבדיקת הממוגרפיה, לגלות גידולי שד באחוז מרשים של מקרים בהם הממוגרפיה לא יעילה כמו אצל נשים עם רקמת שד סמיכה, אין הבדיקה נעשית כרוטינה כהשלמה לבדיקת ממוגרפיה תקינה, כחלק מתכנית הסקר לגילוי מוקדם של סרטן השד במדינת ישראל. ככל הנראה, השיקול הוא סדרי עדיפויות בהקצאת משאבים במערכת הבריאות הציבורית.

יחד עם זאת, תהא הסיבה לאי הכנסת בדיקה משלימה זו לסל הבדיקות אשר תהא, הידע בדבר האפשרות לבצע בדיקה זו "לא עולה כסף" ואנו בדעה כי מן הבחינה החוקית יש ליידע מטופלת על היתרון שבביצוע הבדיקה גם אם הממוגרפיה שנעשתה פוענחה כתקינה. זאת לאור חוק זכויות החולה משנת 1996 המחייב ליידע על חסרונות הבדיקה ועל האלטרנטיבות הקיימות לה- במקרה זה US שד. לפיכך, לשיטתנו, על הרופאים העוסקים במלאכה ליידע אישה בעלת מרקם שד סמיך, על האפשרות ועל החשיבות של ביצוע השלמה לבדיקת הממוגרפיה על ידי בדיקת אולטרסאונד שד – בדיקה שניתנת לביצוע באופן פרטי בעלות של כמה מאות שקלים בלבד.

בשונה מישראל, בארה"ב קיימת חקיקה ספציפית בחלק מהמדינות, המחייבת ליידע מטופלת שעוברת בדיקת ממוגרפיה תקינה על האפשרות לבצע בדיקת השלמה- "to be on the safe side", היא בדיקת האולטרה סאונד שד. זאת ועוד- ב-27.3.19 פורסם בוושינגטון פוסט שה-FDA בארה"ב ממליץ למכוני הממוגרפיה ליידע נשים עם רקמת שד סמיכה על מגבלת האבחון של גידולי שד בממוגרפיה במצבן ועל הצורך להתייעץ עם רופאיהן על משמעות הדבר [לקריאת הפרסום בוושינגטון פוסט לחצ/י על הקישור].

קיימים מספר מצבים בהם עשוי להיות צורך בביצוע השלמה על ידי אולטרסאונד לבדיקת הממוגרפיה, כולל מקרה של מטופלת עם רקמת שד סמיכה בהתאם להגדרה המקובלת או במקרה של מטופלת שאובחנה אצלה בממוגרפיה סמיכות א-סימטרית (אזור סמיכות נקודתי בשד אחד בלבד), אולם בסופו של דבר השאלה האם צריך או לא היה צריך להשלים בדיקת הממוגרפיה התקינה על ידי אולטרסאונד שד הינה שאלה מקצועית הניתנת למענה על ידי רדיולוג אבחנתי.

עורכי דין המייצגים בתביעות רשלנות רפואית נמצאים בקשרי עבודה עם מומחים רפואיים מתאימים אשר יכולים לבחון כל מקרה ומקרה ולקבוע האם הרופאים פעלו בהתאם לנדרש או שמא מדובר בסטייה מרמת המיומנות ו/או הזהירות הסבירות וככזו- רשלנות רפואית.

בנוסף, כאמור לעיל, יכול שייקבע כי הפרת החובה ליידע מטופלת על האפשרות להשלים בדיקת הממוגרפיה על ידי בדיקת אולטרסאונד מהטעמים שפורטו, עשויה אף היא לזכות בפיצויים כספיים בעילה של רשלנות רפואית ו/או הפרת חובה חקוקה ו/או פגיעה באוטונומיה של המטופלת.