רשלנות בניתוח צד לא נכון

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מתארים תביעה בשל רשלנות בניתוח צד לא נכון אצל תייר צרפתי שסבל מדלקת של התוספתן (אפנדיציט) ונותח בצד שמאל במקום בצד ימין בו נמצא התוספתן. על המקרה ועל הזכות לפיצויים בשל ניתוח צד לא נכון – בשורות הבאות

התובע, צעיר צרפתי שהיה תייר בארץ, לקה בדלקת חריפה של התוספתן שהצריכה ניתוח לכריתתו. במהלך הניתוח חתך הרופא המנתח את צד שמאל בבטן התחתונה של התובע, במקום את צד ימין בו התוספתן נמצא. הרופא התעשת, החתך נתפר והניתוח נמשך על ידי פתיחת צד ימין – הצד אותו – ורק אותו – מלכתחילה צריך היה לחתוך. בשל כך נותרה לתובע צלקת מיותרת, ארוכה ומכוערת.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה, אשר קבע כי מדובר במקרה זה ברשלנות רפואית חמורה. להלן עיקרי קביעותיו של המומחה:

• ניתוח לכריתת תוספתן הוא אחד הניתוחים הראשונים והפשוטים יחסית בהם מתנסה כל מתמחה בכירורגיה.
• כל כירורג קומפטנטי, ולמעשה כל רופא החל מצעדיו הראשונים בלימודי רפואה, חייב לדעת מה המיקום של התוספתן בבטן – צד ימין תחתון.
• לפני כל ניתוח, מבוצע תהליך של "פסק זמן" שבו בין השאר חובה על הצוות בחדר הניתוח לסמן את האיבר המנותח ואת הצד בגוף בו אמור להיות החולה מנותח. תהליך זה נועד למנוע בדיוק את הטעות שהתרחשה במקרה הנדון של חתך במקום הלא נכון. במקרה הנדון לא נרשם הצד הנכון של הניתוח בטופס פסק הזמן.
• בתחילת הניתוח בוצע חתך בבטן השמאלית התחתונה של התובע במקום בבטן הימנית התחתונה. לא סביר לבצע חתך בצד שמאל כאשר מטרת הניתוח הידועה למנתחים היא כריתת התוספתן שנמצא בצד ימין. זאת טעות גסה ורשלנית.

הפיצוי בשל רשלנות רפואית בניתוחים, נגזר בראש ובראשונה מנתוניו האישיים של הנפגע והיקף הנזק שנגרם לו בשל הרשלנות בניתוח. במקרה זה מדובר בצעיר (כבן 29 שנים בעת המקרה), אזרח צרפתי, רווק, בתחילת דרכו המקצועית בחיים, לאחר שסיים לימודי תעשיה וניהול בצרפת.

במקרה זה לתובע קיימות בבטן צלקת מימין של 5.3 ס"מ וצלקת משמאל של 5.5 ס"מ. הצלקות קלואידיות ומכוערות. נכותו מוערכת ב-10%. לפיכך, נדרש בתביעה פיצוי בשווי 10% מהשכר הממוצע בצרפת לכל תוחלת חיי העבודה של התובע (עד גיל פרישה).

מלבד הנזק "הממוני" הצפוי לתובע, הן עבור אובדן השתכרות עתידית והן עבור הוצאות אחרות כגון משחות וקרמים לצלקות המכאיבות והמגרדות, יהיה זכאי התובע גם לפיצוי בגין הנזק הלא ממוני – עבור כאב וסבל, צער ועוגמת נפש שהיו ויהיו מנת חלקו.

מאז המקרה סובל התובע מכאבים וגירודים באזור הצלקות של הניתוח. הצלקות גם פוגעות בדימוי גופו.

הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני במקרה זה אינו ניתן להערכה מדויקת. מלבד הצער והכאב, גם חומרת הרשלנות של המקרה עשויה להשפיע על גובה הפיצוי לו יהיה זכאי התובע בגין הנזק הלא ממוני.

לפי הוועדה המשותפת לאקרדיטציה של ארגוני בריאות בארה"ב, ניתוח בצד הלא נכון זו הטעות השנייה בשכיחותה בניתוחים שם. גם בארצנו הקטנה מתרחשות טעויות של ניתוח הצד הלא נכון. זה יכול לקרות בניתוח אורטופדי בו רופא מנתח את רגל ימין במקום שמאל או בניתוח מוח בו רופא מנתח את הצד הלא נכון של המוח וכן הלאה.

על מנת להקטין שיעורן של טעויות מיותרות אלו, הוציא מינהל הרפואה במשרד הבריאות נוהל המחייב בין היתר לוודא ולסמן עוד לפני כניסת המטופל לחדר הניתוח, את האיבר/אזור המנותח (site marking) באמצעות עט ייעודי שאינו מחיק (שניתן יהיה לראותו בחדר הניתוח גם לאחר רחיצה וחיטוי של אתר הניתוח). בנוסף, יש לוודא הנתונים עם המטופל והרשומה הרפואית, וכן להחתים המטופל על טופס הסכמה הכולל ציון של האיבר/הצד המנותח.

כמו כן, בחדר הניתוח יש לבדוק האם הצד / האיבר המנותח סומן ולוודא שהסימון תואם את הרשומה הרפואית וטופס ההסכמה לניתוח (נקרא גם "נוהל פסק זמן").

מבחינת הדין, רשלנות רפואית תיקבע בכל אותם מקרים בהם בשל אי נקיטת רמת מיומנות ו/או מידת זהירות סבירות, נגרם נזק למטופל. במקרה של ניתוח איבר/צד לא נכון, אין ספק שמדובר ברשלנות המזכה בפיצוי בגין הנזק שגרמה למטופל. אין ולא יכולה להיות הצדקה לטעות בוטה שכזו, הניתנת למניעה בקלות, אם רק מקפידים על מידת זהירות מינימלית.

אנו בדעה שבכל ניתוח בו נותח צד/איבר לא נכון, קיימת עילה לפיצויים בשל כך ולכן מומלץ אם חווים אירוע מצער שכזה, לפנות להתייעץ בנדון עם עורך דין לרשלנות רפואית.