הוכחת רשלנות רפואית – איך מוכיחים רשלנות רפואית ?

תנאי הכרחי לקבלת פיצוי בשל נזקים שמקורם ברשלנות רפואית הוא הוכחת רשלנות רפואית – איך מוכיחים רשלנות רפואית  – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מהם ארבעת התנאים שצריכים להתקיים כדי שייקבע כי הוכחה רשלנות רפואית המזכה בפיצויים

רשלנות רפואית היא תביעה המבוססת על עוולת הרשלנות, בה נתבעים פיצויים כספיים בשל רשלנות במסגרת טיפול ו/או מעקב רפואי, שגרמה נזק למטופל.

רשלנות מוגדרת כעוולה אזרחית בפקודת הנזיקין משנת 1968. על מנת לזכות בתביעה המבוססת על עוולת הרשלנות, כמו תביעת רשלנות רפואית, יש להוכיח קיומה של "חובת זהירות" בין המזיק לניזוק, הפרת החובה (התרשלות), נזק, וקשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק (כלומר הוכחה שהנזק נגרם בשל ההתרשלות). להלן התייחסות לכל אחד מיסודות עוולת הרשלנות:

חיי היומיום מלאים סיכונים העלולים לגרום נזקי גוף, למשל בור בדרך, מעקה רופף וכו'. יחד עם זאת, כדי שניתן יהיה לחייב מאן דהוא בגין נזקים שנגרמו לפלוני, צריך שתהיה לאותו אדם חובה שלא להתרשל כלפי פלוני – חובה זו נקראת "חובת זהירות". הכוונה ליחסים המצדיקים הטלת אחריות על המזיק כלפי הניזוק כגון: שליטה בשטח (בעלות במקרקעין), אפשרות למנוע הנזק וכיו"ב.

למשל, רשות מקומית חבה בחובת זהירות בגין נזקים שעלולים להיגרם בשל מפגעים הקיימים בשטחה, כגון בור או מכשול דרך אחר. במקרה זה הרשות המקומית היא בעלת המידע והכלים להסיר מכשולים הנמצאים בשטחה, ולכן ככל שמדובר במכשול שלא הוסר בשל רשלנות, אך מוצדק להטיל על הרשות המקומית אחריות נזיקית.

בכל הקשור לקבלת טיפול רפואי, קיימת חובת זהירות מובנית בין רופא או כל איש צוות אחר המעורב במישרין ו/או בעקיפין בטיפול בחולה (כגון: אחות, טכנאי, מגיש עזרה ראשונה, משרד מזכירות האמון על קביעת תורים או העברת תוצאות בדיקות וכדומה), כלפי החולה. חובת זהירות זו אינה מחייבת הוכחה בכל מקרה ומקרה, ונדירים הם המקרים בהם ייקבע כי מוסד רפואי אינו חב בחובת זהירות כללית כלפי מטופל.

לאחר שנקבע כי קיימת חובת זהירות, יש להוכיח כי חובה זו הופרה או במילים אחרות שהתרחשה רשלנות, שהרי לא כל כשל בטיפול הרפואי, טעות באבחנה או סיבוך שנגרם, מלמדים בהכרח על רשלנות.

החוק מגדיר רשלנות של העוסק במשלח יד (הקטגוריה הרלבנטית לתביעות רשלנות רפואית) בצורה כללית- לפי החוק אי נקיטת מידת זהירות ו/או רמת מיומנות סבירות, תיחשב לרשלנות.

בפועל, עורכי דין המייצגים נפגעי רשלנות רפואית מבססים את יסוד ההתרשלות על ידי ראיות שונות. ראייה מרכזית לצורך זה היא חוות דעת של מומחה רפואי אשר קובע כי הטיפול שניתן במקרה הנידון, חרג ממתחם הסבירות, מבחינת רמת מיומנות ו/או מידת זהירות.

לאחר שהוכח שהתרחשה רשלנות, יש להוכיח שבשל כך נגרם למטופל נזק. זהו יסוד הקשר הסיבתי לנזק. לפעמים הוכחת הקשר הסיבתי לנזק פשוטה, כמו במקרה בו פגעו ברשלנות בכלי דם במהלך הניתוח והפגיעה גרמה לדימום מסיבי ולמוות על שולחן הניתוח. יחד עם זאת, לפעמים הקשר הסיבתי קשה להוכחה, בין אם בגלל ריבוי גורמים אפשריים לנזק אשר חלקם אינם תוצאה של רשלנות, בין אם בגלל קושי לבסס הקשר מבחינה מדעית מספקת ובין אם בגלל סיבה אחרת.

על מנת לסייע לתובע להתמודד עם קשיים בהוכחת הקשר הסיבתי, פיתחו בתי המשפט במרוצת השנים כלים שונים שמטרתם להקל בהוכחת יסוד זה של עוולת הרשלנות במקרים המתאימים, למשל על ידי העברת נטל ראייה במקרים של סיבתיות עמומה ו/או פיצוי יחסי בגין אובדן סיכויים.

על מנת להוכיח רשלנות רפואית יש להוכיח יסודות עוולת הרשלנות המוגדרת בפקודת הנזיקין.

עוולת הרשלנות כוללת ארבעה תנאים מצטברים אשר עם הוכחתם ניתן לקבל פיצוי בהתאם להיקף הנזק שנגרם למטופל.

היסוד הראשון  – הוכחה כי קיימת חובת זהירות – אחריות צוות רפואי כלפי מטופליו הינה ממושכלות ראשונים ואינה צריכה הוכחה מחדש בכל מקרה ומקרה.

היסוד השני- יסוד ההתרשלות – קביעה כי במקרה הנידון לא ננקטו רמת מיומנות ו/או מידת זהירות סבירות. דרך המלך להוכיח זאת היא על ידי חוות דעת רפואית.

היסוד השלישי – הוכחה כי בשל הרשלנות נגרם למטופל נזק. זהו יסוד הקשר הסיבתי. בתי המשפט פיתחו כלים משפטיים אשר מטרתם לסייע לתובע להוכיח יסוד זה, במקרים המתאימים.

היסוד הרביעי- הנזק עצמו. אם לא נגרם נזק- לא יינתן פיצוי [לחצ/י להרחבה על פיצויים ברשלנות רפואית].

חשוב לשים לב שלא בכל מקרה בו ניתן להוכיח רשלנות רפואית משתלם לתבוע בגין רשלנות רפואית- תביעות רשלנות רפואית הינן מורכבות, ארוכות וכרוכות במשאבים כלכליים. לפעמים הנזק שנגרם למטופל בשל הרשלנות הינו מינורי ושולל כדאיות תביעה, על אף שניתן להוכיח יסודות העוולה.