תשובות לשאלות על רשלנות רפואית

רשלנות רפואית מוגדרת בחוק כדלקמן-
א. כאשר נעשה מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות ו/או
ב. כאשר אדם לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות ו/או
ג. שבמשלח יד פלוני לא השתמש בעל המקצוע במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות.

בפועל, השאלה מהי רשלנות רפואית הינה בסופו של דבר שאלה של סבירות הפעולה המבוקרת. למשל, התנהלות בלתי סבירה/נבונה שאינה עומדת בקריטריונים המקובלים, עשויה להיחשב כרשלנות רפואית. סטייה מהכללים הנהוגים באותו מצב רפואי, כפי הנלמד מנהלים, חוזרים, ספרות מקצועית וקווים מנחים (GUIDE-LINES) עלולה להוביל לקביעה כי מדובר ברשלנות. בית המשפט הוא הקובע האם המדובר ברשלנות רפואית או לא, על סמך התרשמותו מהראיות המובאות בפניו, בין היתר, באמצעות חוות דעת של מומחים רפואיים.

• רשלנות רפואית [המדריך המלא]

כעיקרון, על פי הוראות הדין, כל אדם רשאי לייצג את עצמו בבית המשפט, בכל הליך משפטי, ללא סיוע של עורכי דין. ואולם, במקרה של רשלנות רפואית, נחוץ ידע מקצועי בבירור אפשרות התביעה, בעריכת כתבי הטענות ובניהול ההליך המשפטי ולכן נהוג במקרים אלו לשכור שירותי עורך דין המתמחה בתביעות מסוג זה.

בחירת עורך הדין שייצג הנפגע בתביעת רשלנות רפואית צריכה להיעשות בקפידה. להלן מספר כללים מנחים לבחירת עורך הדין המתאים:

• מומלץ לוודא שעורך הדין מתמחה בתחום של תביעות רשלנות רפואית ושיש לעורך הדין ניסיון בתביעות אלו.
• עורך דין זהיר ומנוסה יימנע מלהבטיח ללקוח כל הבטחה שהיא לגבי התוצאה הצפויה.
• מומלץ לברר עם עורך הדין מראש, מהן הוצאות המשפט הצפויות: חוות דעת, אגרות וכיו"ב.
• יש להסדיר מראש, בכתב ובצורה מסודרת, את ענייני שכר הטרחה שייגבה עבור הייצוג בתביעת רשלנות רפואית. בד"כ, עורכי הדין העוסקים בתחום של תביעות רשלנות רפואית גובים שכר טרחה כנגזרת באחוזים מהפיצוי שמתקבל בסוף ההליך, רק אם מתקבל פיצוי.

• עורך דין לרשלנות רפואית - כל מה שצריך לדעת

שכר הטרחה של עורכי דין המייצגים בתביעות רשלנות רפואית נקבע כנגזרת מגובה הפיצוי- רק במידה שמתקבל פיצוי. באופן עקרוני מקובל לגבות שכר טרחה בגובה של 20% עד 30% מהפיצוי שמתקבל בסוף התהליך- רק במידה שמתקבל פיצוי. שיטה זו של תשלום על בסיס הצלחה בלבד, רותמת את שני הצדדים- עורך הדין והלקוח- למטרה אחת: פיצוי מקסימלי.

• שכר טרחת עורך דין ברשלנות רפואית

על מנת לברר האם יש מקום לתביעה, ישנן עלויות ראשוניות. לאחר מכן – אם יימצא שיש מקום להגיש תביעה- תהיינה הוצאות נוספות:

הוצאות ראשוניות:

הוצאות עבור איתור והעתקת התיקים הרפואיים של הנפגע (סדר גודל של כמה מאות שקלים – תלוי במספר התיקים)

ייעוץ ראשוני עם מומחה רפואי שיעבור על החומר ויעביר ייעוץ מקדמי – נע בטווח שבין 0 ל-4,000 ש"ח – תלוי במומחה

במידה שיימצא שיש קייס והמקרה מתקדם לתביעה – ישנן הוצאות נוספות כדלקמן:

אגרת פתיחת הליך (בבית משפט שלום כ-715 ש"ח ובמחוזי – כ-1,200 ש"ח). הסכומים מתעדכנים מדי שנה, ומפורסמים באתר בתי המשפט. הצד המפסיד בהליך עצמו נושא ביתרת האגרה, בשלום- סדר גודל של כ-6,000 ש"ח ובמחוזי- כ-35,000 ש"ח.

חוות דעת רפואית – סדר גודל של כ-10,000 עד 20,000 ש"ח, תלוי במקרה ובמומחה. לפעמים צריך יותר מחוות דעת אחת.

עלות ישיבת גישור – לא תמיד ולא בהכרח, אך מקובל מאוד להפנות התביעה להליך של גישור על מנת להגיע לפשרה. מדובר בהוצאה בסדר גודל של כ-4,000 ש"ח (שכיח).

עלות שכר עדים – במידה שהתביעה מגיעה לדיוני הוכחות (לא שכיח), על כל צד בשלב הראשוני לשאת בעלות עדיו. שכר עדות מומחה נע בטווח שבין 2,000 ל- 5,000 ש"ח.

חשוב לציין שכל הוצאות המשפט בהן נשא התובע נדרשות במסגרת התביעה, הן בגישור והן בפסק דין – הצד המפסיד בתביעה משלם הוצאות הצד שכנגד, כולל עבור חוות הדעת וכו' וגם עבור שכר טרחת עורך דין.

אנו מודעים לחסרון הכיס של נפגעי רשלנות רפואית וקיימים כיום הסדרים שונים המאפשרים בתנאים מסוימים לקבל הלוואות מקרנות הון עבור הוצאות המשפט, כשתנאי להחזרתם הוא זכייה במשפט (בהיעדר זכייה לא מחזירים).

הדבר תלוי בסכום התביעה המוערך. תביעה המוערכת בשווי של עד  2,500,000 ש"ח מוגשת לבית משפט שלום ומעל סכום זה (ללא תקרה) לבית המשפט המחוזי.

הכנתה של תביעת רשלנות רפואית מבוססת הוא תהליך שנמשך כשנה מתחילת העבודה על המקרה. לאחר הגשת התביעה חולפות בדרך כלל כשנתיים-שלוש נוספות עד שניתן למצות משא ומתן לסגירת התיק בפשרה (מעל 90% מהמקרים נסגרים בפשרה). באם התביעה אינה מסתיימת בפשרה, עשויות לחלוף עוד שנה-שנתיים עד לקבלת פסק דין בבית המשפט. לאחר מכן רשאים הצדדים לערער. הליך ערעור עלול להימשך עוד כשנה-שנתיים נוספות.

רשלנות רפואית הינו מונח משפטי. בית המשפט הוא שקובע האם המקרה שבפניו מהווה רשלנות רפואית. על מנת להגיע למסקנה זו יש להראות באמצעות חוות דעת של מומחים רפואיים כי הטיפול שניתן חרג מהטיפול המקובל ו/או הסביר במצבים אלו וכי כתוצאה מכך נגרם למטופל נזק. זהו הכלל ואולם אין תשובה נכונה אחת לשאלה כיצד מוכיחים רשלנות רפואית. למעשה, העניין תלוי בעבודתו ובכישוריו של עורך הדין המייצג את התובע, כולל בין היתר האופן בו נותחו והוצגו עובדות המקרה; האופן בו נערכו חוות דעת המומחים הרפואיים; האופן בו הוצג המקרה בפני בית המשפט בכתבי הטענות ובעל פה; האופן בו נוהל המשפט; האופן בו העידו עדי התביעה ובוצעו החקירות הנגדיות וכו'.

כעיקרון, האפשרות לתבוע בשל רשלנות רפואית מתיישנת בתוך 7 שנים מיום האירוע שגרם לנזק ובמקרים בהם הנזק לא הופיע ביום גרימתו – תימנה תקופת 7 השנים מיום הופעת הנזק אך לא יאוחר מ-10 שנים מיום האירוע.
במידה שמדובר בנפגע קטין (מתחת לגיל 18) תימנה תקופת 7 השנים מהיום בו הקטין יהיה בן 18 (כלומר תביעת הקטין מתיישנת בגיל 25).
חשוב לשים לב שישנם חריגים לכללים הנ"ל, ובכל מקרה עדיף שלא לחכות לרגע האחרון, שכן לדבר עלולות להיות השלכות על היכולת להוכיח התביעה, לאתר ראיות וכו'.

• התיישנות ברשלנות רפואית

במקרה שבו אדם נפטר כתוצאה מרשלנות רפואית או אחרת, עיזבונו החוקי, כלומר יורשיו על פי צו ירושה או צו קיום צוואה, רשאים להגיש תביעה בשמו. כמו כן, התלויים לפרנסתם במנוח לפני מותו (בני זוג, הורים, ילד (לרבות נכד)), רשאים להגיש תביעת תלויים.

• הזכות לפיצויים במקרה מוות מרשלנות רפואית

במקרה רשלנות של רופא, החוק מאפשר לתבוע אותו אישית או את המוסד הרפואי המעסיק. ברוב המקרים, מקובל לא לתבוע את הרופא אישית, אלא במקרים שאינם מותירים ברירה (כגון, במקרים שבהם המוסד הרפואי מתנער מהרופא, או במקרים שבהם הרופא פעל עצמאית) או במקרים שהדבר דרוש מבחינה טקטית במהלך המשפט.

הכנה של תביעת רשלנות רפואית דורשת ידע וניסיון רב בתחום הרשלנות הרפואית. באופן כללי, בשלב ההכנה של התביעה יגבה עורך הדין מהלקוח הנפגע ו/או מבני משפחתו את פרטי המקרה. לאחר מכן יאתר עורך הדין את תיקיו הרפואיים של הנפגע במוסדות הרפואה השונים וכן מסמכים נחוצים נוספים. לאחר מכן ילמד עורך הדין את החומר שאותר, יבצע השלמות לחסרים ובסופו של תהליך יפנה להתייעצות עם מומחה רפואי מתאים ו/או מספר מומחים. לאחר מכן ינסח עורך הדין כתב תביעה בגין רשלנות רפואית. לכתב התביעה יצורפו חוות הדעת השונות ומסמכים נוספים.

תביעת רשלנות רפואית הינה תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמו למטופל עקב טיפול רפואי רשלני. הטיפול הרשלני יכול להתבטא במעשה אקטיבי, למשל – נזקים שנגרמו בניתוח, או במעשה פסיבי כגון- אי ביצוע בדיקות מתאימות, איחור באבחון מצבי חולי רפואי וכו'. התביעה חייבת להיתמך בחוות דעת של רופא, לפיה בשל רשלנות נגרמו נזקי המטופל.