איחור באבחון מלנומה גרם למוות

תביעה לפיצויים בעילה של רשלנות רפואית בשל איחור באבחון מלנומה שגרם למוות. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים על הרשלנות באבחון ועל הפיצוי הצפוי בתביעה

המנוח נבדק על ידי רופא עור בקופת החולים בשל LENTIGINES – נגעים פיגמנטריים בגוון חום המכונים "כתמי שמש" (נגע סולארי), הטיפוסיים לעור שנפגע מחשיפה ממושכת לשמש, ונוכחותם מהווה גורם סיכון למלנומה. למרות זאת ועל אף העובדה שהמנוח היה חשוף לשמש במסגרת עבודתו, לא הוזמן המנוח לביקורת אצל רופא עור פעם-פעמיים בשנה כנדרש.

כשנה וחצי לאחר מכן, נבדק המנוח שוב על ידי רופא עור בקופת החולים בשל נגע בקרקפת שתואר על ידי הרופא כרובד פיגמנטרי שפיר (SEBORRHEIC KERATOSIS). זאת נעשה לאחר יד, מבלי לבדוק את הנגע בדרמוסקופ על מנת לאפיין מרכיביו, מבלי לתעד ממדיו ומבלי ליטול דגימת ביופסיה מהנגע. משלא נהג כך הרופא, פנה המנוח, על דעת עצמו, חצי שנה לאחר מכן, בשלב בו הנגע כבר דימם, לכירורג פלסטי על מנת להסיר את הנגע מטעמים אסתטיים. או אז אובחן כי מדובר בנגע חשוד, נעשתה ביופסיה ואובחנה מלנומה מתקדמת בשלב סופני (שלב 4).

לכתב התביעה צורפה כמתחייב על פי דין, חוות דעת של פרופסורית בכירה, רופאה מומחית לרפואת עור, אשר קבעה כי מדובר במקרה זה ברשלנות בגינה אובחנה מחלת המלנומה של המנוח בשלב מתקדם סופני ללא אפשרות ריפוי.

המומחית קבעה בסיכום חוות דעתה, כי במקרה זה האבחון המוקדם של הגידול הוחמץ בגלל רשלנות רפואית של הרופאים שטיפלו במנוח, לנוכח היותו בסיכון למלנומה, שלא ניתן היה להתעלם ממנו. במהלך הבדיקה הדרמטולוגית השגרתית, תפקיד הרופא להבהיר בפני המטופל את חשיבות הסריקה התקופתית (פעם-פעמיים בשנה) לאבחון מוקדם של מלנומה. לא כל שכן, להקפיד על סריקה מדוקדקת של כלל הנגעים בעור בכל ביקור, כולל בדיקה דרמוסקופית לאבחון שומה חשודה למלנומה ותיעוד הממצאים המורפולוגים והדרמוסקופיים. על אחת כמה וכמה, כשמדובר ברובד פיגמנטרי דמוי seb keratosis על הקרקפת הקירחת, באיזור חשוף לקרינת שמש ממושכת. במקרה הנוכחי, הרופא המטפל התעלם מגורמי הסיכון הבולטים של המנוח, לא העלה בדעתו אפשרות שמדובר בנגע בולט, פיגמנטרי, שהופיע באיזור חשוף לשמש על הקרקפת. הוא לא טרח לתעד את מימדי הנגע, לא ביצע בדיקה דרמוסקופית על מנת לוודא האם קיימים בנגע מאפיינים דרמוסקופיים טיפוסיים למלנומה, לא לקח ביופסיה מהנגע, לא הזמין את המנוח לביקורת ולא הדגיש בפניו את הצורך במעקב קצר טווח, כדי לאתר התפתחות חריגה נוספת של הנגע.

המנוח אובחן כאמור באיחור, בשלב 4 המתקדם בו אין כל סיכוי להחלים מהמחלה. רופאה מומחית לרפואת עור קבעה בחוות דעת שצורפה לתביעה כי ניתן היה לאבחן המנוח בשלב 2 של מחלת המלנומה, שהוא שלב בו מרבית החולים מחלימים מהמחלה ! המומחית קבעה בחוות הדעת כי לפי הספרות הרפואית, ההישרדות ל-10 שנים (החלמה מלאה) בשלב Stage II של המחלה היא 84%. לעומת זאת, בשלב Stage IV לא שורדים כלל.

לאור גילו הצעיר יחסית של המנוח ושכרו הגבוה, התביעה הוערכה בשווי של מעל שניים וחצי מיליון ש"ח פיצוי ולכן הוגשה לבית המשפט המחוזי (להרחבה על פיצויים במקרה מוות מרשלנות רפואית- לחצ/י כאן)