במקרה זה עברה אימו של התובע סקירת מערכות מורחבת במסגרתה נסרק ליבו של העובר ללא ממצא חריג. לאחר הלידה אובחן כי לתינוק חור במחיצה בין חדרי הלב (VSD) – מום לבבי הקשור עם תסמונות גנטיות- ואכן בירור גנטי שנעשה, גילה כי לילד תסמונת גנטית העונה לשם תסמונת די-ג'ורג' (DiGeorge syndrome), תסמונת שקשורה עם פיגור שכלי וליקויים נוספים. לאחר בירור שערכנו, הסתבר כי ניתן וצריך היה לאבחן בסקירת המערכות את המום בליבו של התינוק, שהיה מום בינוני-גדול (VSD בקוטר של כ-6 מ"מ). מומחה לגנטיקה רפואית קבע בחוות דעתו שצורפה לתביעה, כי אילו ה-VSD בלב העובר היה מתגלה במהלך ההריון כמתבקש, היה נעשה בירור גנטי והיו מאתרים שהעובר לוקה בתסמונת בעודו ברחם אימו. או אז ניתן היה לפנות לוועדה להפסקת הריון.
הרשלנות במקרה זה של תביעת "הולדה בעוולה" היא לא בעצם גרימת המום או התסמונת ליילוד, כי אם בגין אי גילוי במהלך ההריון ועל ידי כך שלילת זכות ההורים להחליט על הפסקת הריון, ככל שיחפצו בדבר.
חשוב לציין שבישראל מאפשר החוק לבצע הפסקת הריון במקרים מסוימים אפילו יום לפני הלידה. במקרים בהם לא מאובחנת תחלואת העובר ונולד ילד עם מום- חיי המשפחה משתנים ללא היכר. מעבר לצער הרב, יש לדבר גם השלכה כלכלית של ממש- על מנת לשלב ככל שניתן ילד עם מוגבלויות בחיי החברה, צריך משאבים כלכליים. ההורים מצד אחד פנו במהלך ההריון לשירותי הרפואה ועברו שלל בדיקות על מנת להבטיח ככל הניתן לידת ילד בריא. הרופאים, אמנם לא גרמו למום, אולם התרשלו בתפקידם, בכך שלא זיהו התחלואה וכתוצאה מכך שללו מההורים הזכות לתכנן עתיד משפחתם. במשוואה לא פשוטה זו קמה להורים עילת תביעה בשל "הולדה בעוולה".
תסמונת די-ג'ורג' עמה נולד הילד במקרה זה, נושאת בחובה שלל ליקויים ופגיעות, למעשה למעלה מ-100 ליקויים שונים. עם זאת, לא תמיד מופיעים כל הליקויים, לפעמים מדובר במצב קל יחסית של התסמונת, לפעמים קשה וחמור. היקף הפגיעה במקרים אלו הוא שיכתיב את גובה הפיצוי שייפסק בתביעה.
במקרה זה, מלבד מום לבבי קל למדי שהצריך ניתוח תיקון, לוקה הילד בתסמונת גנטית הכוללת פיגור שכלי קל וכן ליקויים קלים יחסית, לרבות מראה פנים דיסמורפי ושונה.
זכות ההורים לתבוע על לידת ילד בעל מום. תביעה זו מתיישנת בתוך 7 שנים מהלידה
בחישוב הפיצויים במקרים של רשלנות רפואית, היקף הפגיעה כמו גם נתוני הנפגע, הם שיכתיבו את גובה הפיצוי במקרים השונים. במקרה זה כאמור, מדובר בילד שנכפו עליו חיי מום, עם תסמונת הכוללת פיגור שכלי וכן ליקויים נוספים. מידת עצמאותו של הילד בעתיד, לא כל שכן יכולתו להשתכר ולתפקד כאחד האדם, לוטה בערפל. בנסיבות אלו פיצוי בשווי כולל של מעל 4,000,000 ש"ח היווה פשרה מיטבית.