750,000 ש"ח פיצוי בשל מוות מכשל נשימתי

פיצוי של 750,000 ₪ בשל מוות מכשל נשימתי, לאחר רשלנות בטיפול במחלה נדירה (CVID). הרשלנות בטיפול במנוחה התרחשה במסגרת בית החולים בו טופלה וקופת החולים בה הייתה חברה. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר אשר ייצגו הבעל האלמן של המנוחה, מסבירים בשורות הבאות מה היתה הרשלנות בטיפול ואיך נקבע הפיצוי ששולם בתביעה

המנוחה, צעירה כבת 32 בעת מותה, נפטרה לאחר הופעת כשל נשימתי חריף (ACUTE RESPIRATORY FAILURE) כתוצאה מזיהום בגופה. 9 שנים קודם לכן, אובחנה המנוחה כחולה במחלת קשה ונדירה העונה לשם CVID- common variable immunodeficiency- מחלת חוסר חיסוני ראשוני המתאפיינת בירידה בחלבונים מסוג אימונוגלובולינים בדם. פועל יוצא של חוסר זה הוא הופעת זיהומים במערכות הגוף, מרביתם במערכת הנשימה או במערכת העיכול. בסיס הטיפול במחלה הוא השלמת החוסר על ידי מתן עירוי של אימונוגלובולינים ומניעת נזק מצטבר לריאות.

במשך כ-4 שנים שקדמו למותה, קיבלה המנוחה את הטיפול במרווחי זמן חריגים בגודלם וארוכים מן הנדרש. כפועל יוצא מכך, במהלך תקופה זו הופיעו מספר אירועי זיהום במערכת הנשימה אצל המנוחה, שהצריכו טיפול תרופתי ו/או אשפוזים חוזרים בבתי חולים, עם הופעת נזק מצטבר לגופה של המנוחה, עד אשר אושפזה בבית החולים עם דלקת ריאות קשה וכשל נשימתי שהביא למותה.

לכתב התביעה צורפה, כמתחייב על פי הוראות הדין, חוות דעת רפואית של מומחית להמטולוגיה. המומחית קבעה בחוות הדעת כי חל כשל מערכתי במעקב אחר מחלתה של המנוחה ורשלנות בטיפול בה.

הן רופאי קופת החולים, והן רופאי בית החולים, אשר תחת טיפולם ואחריותם הייתה המנוחה, כשלו במעקב אחר מחלת ה-CVID של המנוחה ומתן הטיפול הנדרש עבורה, הן מבחינת העיתוי והן מבחינת המינונים. להלן עיקרי קביעות המומחית שחוות דעתה עמדה בבסיס התביעה:

"המנוחה סבלה מ-CVID  עם חוסר מוחלט של נוגדנים. הטיפול במחלה נדירה יחסית זאת מתנהל ומתבצע על ידי מומחים מתחום ההמטולוגיה. המעקב וניהול הטיפול בוצע במקרה של המנוחה על ידי מספר רופאי משפחה, ולא על ידי מומחה מתחום ההמטולוגיה.

 הטיפול לא ניתן בלוח הזמנים הנדרש, לא בוצע כלל ניטור של תאימות הטיפול.

לא נערכה התייעצות עם מומחים מהתחומים: מחלות זיהומיות, מחלות מערכת העיכול ואימונולוגיה קלינית, למרות ההידרדרות החמורה, הישנות הזיהומים וירידת משקל קיצונית של החולה בשנה וחצי האחרונה לחייה.

 במהלך השנה וחצי האחרונות לא נערכה התייעצות עם מומחה מתחום ההמטולוגיה"

רופאה מומחית שחוות דעתה צורפה לכתב התביעה במקרה זה עמדה על הנזקים שנגרמו בשל הרשלנות הרפואית:

"החולה נפטרה בתמונה של אלח דם סוער וסיבוכיו, לאחר תקופה של 68 ימים בהם לא קיבלה עירוי אימונוגלובולינים, וכתוצאה ישירה של היעדר טיפול נכון במחלת ה-CVID שלה בשנה וחצי האחרונה לחייה.

 הטיפול שקיבלה המנוחה לא היה בהתאם לרמת הטיפול הסבירה. התנהלות הטיפול והמעקב היה ברמה בלתי סבירה בעליל".

במסגרת התביעה נדרשו פיצויים בגין "ראשי הנזק" הבאים:

• פיצוי בשל עזרה שנתנו בני המשפחה למנוחה כשהייתה על ערש דווי.
• פיצוי בשל הוצאות רפואיות, נסיעות וכו' בתקופת המחלה.
• פיצוי בגין פגיעה פוטנציאלית בהכנסות עתידיות של המנוחה (המנוחה לא עבדה לפני פטירתה)
• פיצוי בשל אובדן שירותי בן זוג.
• פיצוי בגין כאב וסבל, צער ועגמת נפש שהיו מנת חלקה של המנוחה שהלכה ודעכה בשל טיפול רפואי לקוי במחלתה.
• פיצוי בגין קיצור שנות חייה של המנוחה.

הערות לפיצוי במקרה זה:

המנוחה הייתה אישה צעירה, אולם סבלה ממחלה קשה ונדירה ולפי חוות הדעת הרפואיות, בכל מקרה לא הייתה צפויה לעבור את גיל 50.

המנוחה לא עבדה טרם מותה בשל מצבה הרפואי.

בדומה לרוב המקרים של תביעות רשלנות רפואית, גם תביעה זו הסתיימה בהסדר פשרה, משמע- כל אחד מהצדדים ויתר על חלק מטענותיו / דרישותיו על מנת לסיים ההליך בפרק זמן סביר, וכדי "ללכת על בטוח" –  להימנע ממצב בו התביעה נדחית חלילה שאז התובע לא זכאי לפיצוי (ואף עלול להיות מחויב בהוצאות משפט של הצד שכנגד).

הפיצוי עליו הוסכם בפשרה ניתן בלי לפגוע בקצבת השארים החודשית שהאלמן מקבל מהביטוח הלאומי (שלפי החוק הייתה צריכה להיות מנוכה מהפיצוי שהיה מתקבל בפסק דין). [להרחבה קרא/י איך מחשבים הפיצויים במקרה מוות מרשלנות רפואית]