390,000 ש"ח פיצוי בשל רשלנות רפואית בהרדמה

בתאריך 26.5.19 אישר בית המשפט השלום בראשון לציון 390,000 ש"ח פיצוי בשל רשלנות רפואית בהרדמה. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, שייצגו התובעת, מסבירים בשורות הבאות על הרשלנות והפיצוי שהתקבל בתביעה

התובעת עברה ניתוח שגרתי לכריתת כיס מרה. הניתוח עבר בהצלחה. בעת שהותה בהתאוששות ניתנה לתובעת על ידי רופא מרדים תרופה אסורה שגרמה לאירוע לבבי. בשל כך אושפזה התובעת מספר ימים בטיפול נמרץ, לאחריהם התייצבה ושוחררה לביתה. הפגיעה הלבבית הייתה הפיכה והלב חזר לתפקוד תקין לאחר מספר חודשים של טיפול ומעקב, אך הטראומה מהמקרה השאירה אותותיה על התובעת.

לתביעה צורפה חוות דעת רפואית של רופא מומחה להרדמה שקבע כי הרופא המרדים בבית החולים נתן לתובעת תרופה שגויה מבלי לוודא שהוא אכן נותן לתובעת התרופה המתאימה לפני שהזריק לה אותה. המומחה להרדמה מטעם התובעת קבע בחוות דעתו כי מדובר ברשלנות רפואית בהרדמה של התובעת.

בשל התרופה האסורה הופיעה אצל התובעת "תסמונת טקוצובו" – נזק זמני לשריר הלב שהתאושש לחלוטין לאחר מספר שבועות של טיפול ומעקב. עם זאת, לכתב התביעה צורפה גם חוות דעת של מומחית לפסיכיאטריה אשר קבעה כי התובעת סובלת בשל האירוע מפוסט טראומה. מנגד, בית החולים הנתבע הציג חוות דעת פסיכיאטרית מטעמו, בה נקבע כי לתובעת אין פוסט טראומה מהאירוע ומצבה הנפשי תקין לחלוטין.

לאחר מו"מ בין הצדדים, נחתם הסדר פשרה במסגרתו נקבע כי על בית החולים לפצות התובעת ב-390,000 ש"ח -רובם ככולם בשל נזק לא ממוני של כאב וסבל וצער שנגרמו לתובעת מהמקרה. עולה השאלה – מדוע בית החולים בחר לשלם לתובעת סכום פיצוי לא קטן, אם בפני בית המשפט טען הוא בתוקף כי לתובעת לא נותר כל נזק שיורי מהאירוע ? (שהרי הגורם הרלבנטי ביותר בקביעת גובה הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית הוא גובה הנזק שנגרם למטופל בשל הרשלנות. כשאין נזק ממשי, אין מקום לפיצוי במאות אלפי שקלים).

התשובה ל"דיסוננס" לכאורה שעולה במקרה זה, טמונה בטקטיקת ההגנה בתיקי רשלנות רפואית – טקטיקה של הכחשות גורפות והמעטה בנזקי התובעים בצורה קיצונית, לפעמים קיצונית מדי. במקרה זה בית החולים טען בהגזמה כי לתובעת אין כל נזק שיורי מהאירוע, במטרה להמעיט חומרת המקרה ונזקיו ועל ידי כך למזער גובה הפיצוי. מהלך זה לא נשא פרי, בין היתר משום שאנו מכירים טקטיקת המשא ומתן בה נקט בית החולים.