בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, נקבע כי לקוח של משרדנו יפוצה ב-800,000 ש"ח בגין איחור באבחון גידול שפיר שהתפתח אצלו בעמוד השדרה. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים בשורות הבאות מה הייתה הרשלנות שגרמה לאיחור רב שנים בגילוי הגידול בגבו של התובע, מהם הנזקים שנגרמו לתובע בשל כך ועל סמך מה נקבע גובה הפיצויים
מאות אלפי שקלים פיצוי בשל איחור באבחון מנינגיומה בעמוד השדרה
מה הייתה הרשלנות שגרמה לאיחור באבחון הגידול ?
במשך שנים סבל התובע מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגליים ונבדק בשל כך על ידי מספר רופאים, כולל אורתופדים ונוירולוגים, אולם בדיקת הבחירה לתלונותיו- MRI עמוד שדרה, בוצעה באיחור של שנים. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה רפואי בכיר לנוירו-כירורגיה מבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, אשר קבע על סמך התיעוד בתיקו הרפואי של התובע, כי הרופאים לא ביצעו הבדיקות הנדרשות במצבו של התובע ובשל כך הלך מצבו והתדרדר במשך שנים, עד אשר הופיעו אצלו חולשה של כף הרגל ובעיות בסוגרים. רק אז הופנה התובע לבדיקה המתאימה שהובילה לגילוי הגידול (בדיקת MRI) ועבר ניתוח לכריתת הגידול. אמנם הגידול הוצא בניתוח בשלמותו ולא קיימת סכנה לחייו של התובע מהגידול השפיר, אולם בשל האיחור בהוצאת הגידול, נגרמו נזקים שיוריים לחוט השדרה של התובע והוא נותר עם נכות נוירולוגית בלתי הפיכה.
מהם הנזקים שנגרמו לתובע בשל האיחור באבחון הגידול בגבו ?
המומחה הרפואי קבע בחוות הדעת כי בשל האיחור הרשלני בגילוי הגידול, הלך הגידול וגדל, וגרם אט אט לנזק מצטבר לחוט השדרה של התובע, בשל לחץ עליו. משהוצא הגידול בניתוח אמנם חל שיפור מסוים במצבו של התובע, אולם נותרו נזקים נוירולוגים שיוריים, המתבטאים בחולשה קלה של הרגליים, בשל נזק דחיסה שנגרם לחוט השדרה מלחץ שגרם הגידול.
על סמך מה נקבע הפיצוי במקרה זה ?
מאחר שגם לאחר האירוע המשיך התובע, גבר כבן 60 לעת המקרה, לעבוד באותו מקום עבודה בו עבד ערב אירועי התביעה, לא ניתן היה להצביע במקרה זה על ירידה בשכרו של התובע בשל הנכות מהגידול, אולם כן הובא בחשבון במסגרת הסדר הפשרה כי כושרו של התובע להשתכר נפגע, כמו גם תפקודו הכללי, וגם נגרמו לו נזקים לא ממוניים ניכרים של כאב וסבל. כל אלו הובילו להסדר פשרה שהתבסס על הצעת פשרה שהציע השופט שדן בתיק, במסגרתו נקבע כי התובע יפוצה ב-850,000 ש"ח.