380,000 ש"ח פיצוי בשל רשלנות בטיפול בתעוקת חזה

בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין נקבע כי קופת החולים תפצה קשיש גמלאי ב-380,000 ש"ח עקב התקף לב שחווה בשל רשלנות בטיפול בתעוקת חזה. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר אשר ייצגו הקשיש בתביעה, מסבירים בשורות הבאות על הרשלנות ועל הפיצוי שהתקבל בתביעה

התובע התלונן בפני רופא המשפחה בקופת החולים על תופעות של דופק מהיר ולא סדיר ומיחושים בחזה. הרופא לא רשם בתיק את תלונותיו של התובע. הרופא לא תישאל את התובע, לא נטל ממנו אנמנזה או היסטוריה משפחתית. לא בדק את התובע. הרופא לא קבע תכנית טיפול. הרופא הרגיע את התובע שהוא "בריא כמו שור", וביקש ממנו לחזור אליו אם התלונות חוזרות.

כחודש וחצי לאחר מכן שב התובע לרופא וחזר והתלונן באוזניו על כאבים ומועקה בחזה ועל דופק לא סדיר. גם הפעם לא רשם הרופא בתיק הרפואי את תלונותיו של התובע או את סיבת פנייתו. הדבר היחיד שעשה הרופא היה להפנות את התובע לאחות הקופה, על מנת שזו תבצע לתובע בדיקת אק"ג של הלב שהייתה תקינה.

כחודשיים לאחר מכן עבר התובע התקף לב. הוא הובהל לבית החולים ועבר צנתור בו הודגמה חסימה מלאה של עורק לבבי גדול. בהמשך עבר התובע גם השתלת קוצב לב. הפגיעה בשריר הלב של התובע גרמה לאי ספיקת לב עם ירידה בכושר ההתכווצות של חדר שמאל.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה בכיר לקרדיולוגיה אשר קבע כי מדובר ברשלנות רפואית בטיפול בתעוקת חזה חדשה בה לקה התובע. להלן עיקרי הדברים:

• על פי התלונות שתוארו מפי התובע בזמן הביקורים אצל הרופא, ללא ספק דובר במקרה טיפוסי של "תעוקת חזה חדשה", אשר לא בוררה כראוי ולא קיבלה התייחסות רפואית מתאימה.
• "תעוקת חזה חדשה", מוגדרת כאנגינה "לא יציבה", שעלולה לדרדר את החולה לאוטם שריר הלב, ועל כן דורשת בדיקה יסודית ובכלל זה תיחקור החולה, אפיון גורמי הסיכון, תרשים אק"ג ובדיקה פיזיקאלית. הבירור כולל מגוון בדיקות הדמיה לא פולשניות, ביניהן: בדיקת מאמץ (ארגומטריה), אקו לב במאמץ, מיפוי לב במאמץ/דיפירידמול (class-I indication), או CT של העורקים הכליליים (העורקים המספקים דם לשריר הלב).
• המחלה הכלילית אצל התובע שהתקדמה מהר משלב האנגינה ועד לאוטם שריר הלב החריף, היא רצף אחד של אירועים פתופיזיולוגיים החל מרובד טרשתי לא יציב ועד לחסימה מלאה של העורק הכלילי הגורם לאוטם חריף.
• כאשר החל התובע להתלונן באוזני הרופא על מיחושים בחזה (בעלי אופי טיפוסי), היה על הרופא לשלוח אותו לכל הפחות לאחת מבדיקות ההדמיה האפשריות שתוארו לעיל (ורופא מחמיר אפילו היה שולח אותו לאשפוז להמשך הבירור)- "כך היה צריך לנהוג הרופא הסביר".
• המומחה מסכם את חוות דעתו בקביעה כי: "בסופו של תהליך, חוסר עשייה רפואית ראויה גרמה לכך שמר פלוני/אלמוני פיתח אוטם חריף בשריר הלב. מצבו הרפואי הנוכחי של מר פלוני/אלמוני קשור ישירות להתנהלות הרפואית הקלוקלת בתקופה שעדיין ניתן היה לייצב את מצבו בטרם נגרם לו נזק בלתי הפיך".

בשל הרשלנות באי מניעת התקף הלב אצל התובע, נגרם נזק לשריר הלב שלו, עם ירידה בכושר ההתכווצות של חדר שמאל. אלו גורמים לאי ספיקת לב קלה הגורמת להתעייפות במאמץ.

מאחר שהתובע היה בעת המקרה בן 64, גמלאי של משרד החינוך, לא ניתן היה להצביע על ירידה בהשתכרות התובע בשל המקרה, גם לא על צורך בעזרה, בבית או מחוצה לו. יחד עם זאת, בשל הפגיעה הלבבית, קוצרה תוחלת חייו הצפויה של התובע במספר שנים. נזק זה של הקיצור הפוטנציאלי בתוחלת חייו הצפויה של התובע, הוא שהקנה לו פיצוי של 380,000 ש"ח. הפיצוי התקבל במסגרת הסכם פשרה בין הצדדים.

[להרחבה על חישוב פיצויים בתביעות רשלנות רפואית לחצ/י כאן].