בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין של בית משפט השלום, נקבע כי בית חולים ישלם פיצוי של 350,000 ש"ח, לאחר שבמהלך ניתוח גניקולוגי לפרוסקופי שעברה התובעת בבית החולים לצורך כריתת ציסטה מהשחלה, פגעו המנתחים במעי.
עורכי דין גיא נסים ואביחי דר, שייצגו בתביעה, מסבירים מה הייתה הרשלנות, מה היו הנזקים שנגרמו לתובעת ואיך נקבע הפיצוי שהתקבל בתביעה
במהלך ניתוח לפרוסקופיה ("ניתוח סגור") פשוט ושגרתי להסרת ציסטה משחלה והתרת שחלה שזורה, פגעו המנתחים ברשלנות במעיים של התובעת, נערה כבת 17. הפגיעה במעי חייבה מעבר לניתוח בטן פתוח וכריתת חלקי המעיים שנפגעו.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה רפואי, פרופ' בכיר לכירורגיה, אשר קבע כי לא הייתה במקרה זה שום סיבה מוצדקת למצב שתואר בדוח הניתוח לפיו השקית בה הושמה הציסטה שנכרתה נקרעה והופיעה פגיעה במעי:
"הפגיעה במעי שהצריכה מעבר לניתוח פתוח וכריתת המעי שנפגע, אינו מצב שנוצר באופן מסתורי ע"י גורם נסתר או כוח עליון. זאת תוצאה ישירה של חוסר מיומנות טכנית ו/או חוסר זהירות בזמן הכנסת הציסטה לשקית שגרם לקריעתה ו/או עקב משיכה גסה ולא מבוקרת של הציסטה כשאליה צמוד קטע המעי שנפגע לאחר שנפלה מהשקית שנקרעה. אין ספק שהייתה רשלנות בביצוע הניתוח עצמו, רשלנות שגרמה לפגיעה במעי…הפגיעה במעי לא הייתה צריכה להתרחש בידיו של מנתח סביר".
הפגיעה במעי חייבה כאמור לפתוח את הבטן של התובעת ולתקן הפגיעה במעי, לאחר כריתה חלקית שלו וביצוע השקה. בשל אלו סבלה התובעת מהנזקים שלהלן:
א. במקום להשתחרר מבית החולים תוך 24 שעות ולחזור לפעילות גופנית מלאה תוך 7-10 ימים, אושפזה התובעת במחלקת נשים במשך שמונה ימים. תקופת ההחלמה שלה ארכה מספר חודשים כאשר גם היום היא מוגבלת בפעילות גופנית, אינה מבצעת תרגילי בטן ואינה הולכת לים.
ב. התובעת נותרה עם צלקת מכוערת ומעובה במרכז הבטן וכן צלקת קלואידית נוספת בבטן הימנית. אין ספק שאם הניתוח היה מסתיים ללא סיבוכים, לא היו נצפות שום צלקות על הבטן, בניגוד למצב הנוכחי.
ג. ההסתברות להופעת הידבקויות וסיבוכים בעתיד של חסימות מעיים וייתכן אף עקרות משנית, גבוהה במידה ניכרת בהשוואה לניתוח בגישה לפרוסקופית וללא כריתת המעי הדק הסופי והצקום. כך גם ההסתברות להופעת בקע בצלקת הניתוחית בעתיד.
הפיצויים ברשלנות רפואית מושפעים בראש ובראשונה מחומרת הפגיעה שנגרמה ומנתוני הנפגע. ככל שהפגיעה רחבה יותר, הנפגע צעיר יותר, משתכר יותר ומוכשר יותר, כך הפיצוי יהיה גבוה יותר או במילים אחרות – לא פגיעה קלה כפגיעה קשה, לא נפגע מנכ"ל כנפגע מובטל.
במקרה זה הופנו הצדדים ע"י בית המשפט להליך של גישור. המגשר הציע לפצות התובעת ב-350,000 ש"ח. פיצוי זה לקח בחשבון כי דובר בבחורה צעירה, אשר חוותה פגיעה קלה יחסית, בעלת השפעות קוסמטיות בעיקר. בשים לב לגילה הצעיר, כמו גם קיומה של צלקת בולטת בדופן הבטן וכן סיכון פוטנציאלי להידבקויות וחסימות מעיים בעתיד, התקבלה הצעת הפשרה הנ"ל והצדדים חתמו על הסכם פשרה בתביעת רשלנות רפואית.
מחפש עורך דין מומחה לרשלנות רפואית ?
