בהסדר פשרה שאושר על ידי בית משפט השלום, נקבע כי קופת חולים תפצה ב-240,000 ש"ח אישה שנפגעה במעיים כתוצאה מרשלנות רפואית של גינקולוגים בהכנסת התקן תוך רחמי.
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, שייצגו התובעת, מסבירים על הרשלנות ועל הפיצוי שהתקבל
פיצוי בשל רשלנות בהכנסת התקן תוך רחמי
מה הייתה הרשלנות בהכנסת ההתקן התוך רחמי אצל התובעת ?
התובעת, אישה כבת 58, סבלה מפגיעה במעיים כתוצאה מהחדרת התקן תוך רחמי על גבי התקן תוך רחמי קודם שהיה ברחמה. החדרתו של ההתקן, נוסף להתקן קודם שכבר היה קיים ברחמה של התובעת, גרמה לדחיקתו של ההתקן הראשון ע"י ההתקן החדש, לכיוון חלל הצפק, בהדרגה.
מומחה בכיר לגינקולוגיה, אשר חוות דעתו צורפה לתביעה, קבע כי מדובר במקרה זה בשרשרת כשלים רשלניים שגרמו לפגיעה בתובעת. להלן עיקרי קביעות המומחה :
- במקרה שלפנינו ישנו תיעוד על התקנת התקן תוך רחמי ברחמה של התובעת בתאריך 2.6.94. מהרישום של רופא הנשים בקופת החולים מתאריך 28.10.99 ("IUD מזה 5 חודשים"), אנו למדים שבסביבות מאי 1999 נעשתה הטעות הרפואית הבסיסית של החדרת התקן נוסף להתקן שהותקן ב-1994, טעות אשר במהלך השנים גרמה למיחושי הבטן המתמידים ולסיבלה, עקב כך, של התובעת, ואשר הביאה לבסוף לסיבוכיה הכירורגיים הקשים.
- "מי שהחדיר לרחמה של הגב' את ההתקן החדש ולא וידא לפני כן שההתקן הקודם עדיין מצוי בגופה, שגה שגיאה גסה שמנוגדת לפרקטיקה הרפואית הנכונה". החדרת התקן בלתי אחראית זאת היא מקור בעיותיה של התובעת בהמשך, שממנה התגלגל "כדור השלג" עד לחדירת התקן אחד לתוך מעי הסיגמה והיווצרות המורסה המוגלתית מסביבו.
- במסגרת הבירור שנערך לתובעת במיון בית חולים בוצע לה צילום בטן אשר הדגים "שני התקנים" ברחם (כאשר ההדגשה נרשמת במקור ע"י הרופאה בגיליון המיון). "למרבה הצער התעלמו רופאי המיון מממצא חריג זה ועברו על כך לסדר היום, ובמקום להפנות את האישה לייעוץ גניקולוגי, התייעצו עם כירורג, אשר המליץ על בירור גסטרואנטרולוגי, שאכן נערך בהמשך באופן אמבולטורי והעלה חרס".
מדריך מלא לרשלנות רפואית – מידע רלבנטי לתובע פוטנציאלי
מהם הנזקים שנגרמו לתובעת בשל הרשלנות בהכנסת ההתקן ?
המומחה מסביר בחוות דעתו כי בשל הכנסת התקן על גבי התקן, נגרמו לתובעת נזקים למעיים:
"עקב התנהלות לקויה זו של הרופאים, לא רק שהבעיה לא טופלה באותו מעמד, אלא שהאישה המשיכה לסבול מכאבי בטן שונים ומשונים במשך שלוש שנים נוספות עד אשר ההתקן הנודד בבטנה מצא את דרכו לתוך מעי הסיגמה וגרם להיווצרות מורסה אגנית גדולה שחייבה ניתוח נרחב ומורכב ממספר שלבים, לרבות כריתת קטע מהמעי הגס וקולוסטומיה".
איך נקבע לתובעת הפיצוי בשל הרשלנות בהכנסת ההתקנים התוך רחמיים ?
במסגרת ניהול התביעה התבקשו הצדדים להגיש לבית המשפט "תחשיבי נזק" – מסמך משפטי ובו טענות הצדדים לגבי הרשלנות והנזק שגרמה לתובעת, המבוסס על ראיות ודיני הרשלנות הרפואית. על סמך מסמך זה הוצעה לצדדים הצעת פשרה לפצות התובעת ב-240,000 ש"ח וכך היה.
במסגרת חישוביו נתן בית המשפט ביטוי לעובדה כי התובעת הייתה מלכתחילה נכה בשיעור 100% בשל מחלת אפילפסיה אשר גרעה מתפקודה הכללי ובכלל. עיקר הפיצוי היה אם כן עבור נזק לא ממוני של כאב וסבל, צער ועגמת נפש שנגרמו לתובעת בשל הרשלנות והשלכותיה.
