300,000 ש"ח פיצוי בשל תסמונת אשרמן אחרי לידה

בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, נקבע כי בית חולים יפצה ב-300,000 ש"ח אם ל-4 ילדים, בשל הופעת פגיעה ברחם והופעת "תסמונת אשרמן" לאחר לידה.

עורכי הדין גיא ניסים ואביחי דר שייצגו בתביעה, מסבירים מה הייתה הרשלנות בלידה שעברה התובעת ואיך חושבו הפיצויים במקרה זה

התובעת, אישה בשנות ה-30 המוקדמות של חייה, נשואה ואם ל-4, ילדה בבית החולים תאומים. התובעת לא עברה בדיקה קפדנית של השליה לאחר הלידה כדי לוודא שלא נותרו קטעי שליה ברחם, על אף שהייתה בסיכון גבוה לכך עקב ניתוח קיסרי קודם.

כ-3 שבועות לאחר הלידה, שבה התובעת לאשפוז בבית החולים עקב דימום, או אז התגלה כי נותרו ברחמה של התובעת קטעי שליה וחומר הריוני מהלידה. הוחלט לבצע לתובעת גרידה – במהלכה נגרם חור לרחמה (פרפורציה). סיבוך זה הצריך ניתוח לתיקון החור שנגרם בדופן הרחם. לאחר הפעולה לא ניתן לתובעת הטיפול המקובל למניעת היווצרות הידבקויות תוך רחמיות ולא נעשה מעקב מתאים אחר מצבה.

בדיקת היסטרוסקופיה שנעשתה לתובעת בהמשך גילתה הידבקויות תוך רחמיות הפוגעות בתפקוד הרחם.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה רפואי, כנדרש בתביעות בעילה של רשלנות רפואית. הרופא, מומחה למיילדות וגינקולוגיה, קבע בחוות דעתו כי התרחשה במקרה של התובעת שרשרת כשלים אשר גרמו לפגיעה ברחמה. להלן עיקרי קביעותיו:

• השארת חלק מהשלייה ברחם לאחר הלידה: ההיריון הנדון היה בסיכון מוגבר עקב ניתוח קיסרי קודם. לכן הייתה במקרה זה חשיבות יתרה לבדיקה קפדנית של השליה לאחר הלידה, על מנת לוודא שלא נותרו שאריות שליה ברחם- גורם סיכון ידוע להיווצרות הידבקויות תוך רחמיות והופעת תסמונת אשרמן.
• ביצוע גרידה להוצאת שאריות השלייה: ה- gold standard בפרקטיקה הרפואית לעניין ההתערבות, כשאין דימום רב במשכב הלידה, הינה היסטרוסקופיה ולא גרידה, שכן בדיקה זו מתבצעת "תחת ראיה" ללא הפעלת אנרגיה חשמלית, ובכך מקטינה בצורה ניכרת את הסיכון ליצירת הידבקויות ולניקוב הרחם במהלך הפעולה.
• אי מתן טיפול מניעתי להידבקויות לאחר הגרידה: לאחר הגרידה וניתוח הבטן לא ניתן טיפול תרופתי (באנטיביוטיקה והורמונים) שתכליתו למנוע היווצרותן של הידבקויות תוך רחמיות, וגם לא הומלץ לבצע היסטרוסקופיה לביקורת מצב חלל הרחם לאחר כחודש.

המומחה סיכם חוות דעתו וקבע:

"כתוצאה ממחדלים בלתי סבירים אלו, אובחן מצבה של גב' פלונית-אלמונית באיחור ניכר, לאחר שההידבקויות בחלל הרחם עברו פיברוזיס".

במקרה זה, בשל הרשלנות שהחלה באי ביצוע סריקה של הרחם והשארת חלקי שלייה והסתיימה עם חירור הרחם של התובעת בגרידה מיותרת, סבלה התובעת מנזק לרחם שהתבטא בהידבקויות קשות הפוגעות בתפקודו התקין. כמו כן, עברה התובעת ניתוח לתיקון דופן הרחם שחוררה בגרידה, אשר גרם לה לצלקת בולטת.

במקרים אלו של אובדן תפקוד הרחם, קיימת חשיבות רבה לשאלה כמה ילדים יש כבר לאישה, כמו גם לגילה ולתכנון היילודה של בני הזוג. ככל שמדובר באישה צעירה יותר, עם פחות ילדים ברקע, אזי כך יגדל הפיצוי בשל אובדן תפקוד הרחם- וההיגיון שבדבר ברור. במסגרת תביעות אלו, ניתן לדרוש גם פיצוי על הוצאות צפויות של פונדקאות ועוד.

במקרה של התובעת -אם ל-4 ילדים- ובשים לב לנסיבות המקרה, הוסכם לפצות אותה בסכום של 300,000 ש"ח ששולם רובו ככולו בגין הנזק הלא ממוני של כאב וסבל, צער ועגמת נפש שנגרמו לה בשל הרשלנות בלידה.