פיצוי של 1,850,000 ש"ח בשל איחור באבחון דלקת של חוט השדרה לאישה ממרכז הארץ. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, שייצגו התובעת, מסבירים על הרשלנות ועל הפיצויים ששולמו בתביעה במסגרת הסדר פשרה
פיצויים בשל רשלנות רפואית באבחון דלקת בחוט השדרה (מיאליטיס)
מה הייתה הרשלנות באבחון הדלקת בחוט השדרה של התובעת
התובעת, אישה בשנות הארבעים של חייה ממרכז הארץ, אם לשתי בנות, חשה ירידה בתחושה ברגליה. היא פנתה בשל כך לחדר המיון של בית חולים ממשלתי. במיון היא לא נבדקה כנדרש על ידי רופא נוירולוג (רופא המומחה בבעיות של מערכת העצבים, כגון בעיות שעלולות לגרום לירידה בתחושה ברגליים) ושוחררה לביתה ללא אבחנה נכונה. התובעת חזרה למיון בית החולים עם תלונות דומות ואושפזה שם במחלקה פנימית, אולם גם אז היא לא נבדקה על ידי רופא נוירולוג. במקום זאת, שוחררה התובעת לביתה עם אבחנה של חרדה (ללא בדיקה פסיכיאטרית לאישור האבחנה). מספר שבועות לאחר מכן הופיע אצל התובעת שיתוק שהתפשט במהירות מהרגליים ועד הצוואר. נעשתה בדיקת MRI של הגב ואובחנה דלקת מתקדמת של חוט השדרה. התובעת החלה לקבל טיפול אך למרבה הצער בשל האיחור באבחנה והטיפול המאוחר, נותרה התובעת עם נזק נוירולוגי בלתי הפיך, הפוגע בכל תפקודיה.
מהו הנזק שנגרם לתובעת בשל האבחון המאוחר של הדלקת בחוט השדרה ?
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של פרופסור בכיר לנוירולוגיה, אשר קבע כי בשל האיחור באבחנה גרמה הדלקת לנזק בלתי הפיך לחוט השדרה של התובעת. אילו הייתה התובעת מאובחנת קודם לכן, ניתן היה "להקדים תרופה למכה", להעניק לתובעת טיפול תרופתי, לעצור התפשטות הדלקת בחוט השדרה ולמנוע ע"י כך הופעת נזק בלתי הפיך או לפחות למזערו.
בשל הנזק לחוט השדרה של התובעת, הפכה היא למוגבלת בכל תפקודי היומיום. בעת המקרה הייתה התובעת אימא לילדות קטנות ולא עבדה, אולם תכננה לשוב לעבוד כשבנותיה יגדלו. בשל הפגיעה בחוט השדרה שלה, תוכניותיה נגדעו. מלבד זאת, התובעת סובלת מבעיות בהטלת שתן וכן מוגבלת בניידותה.
איך חושב הפיצוי בגין האיחור באבחון הדלקת בחוט השדרה של התובעת ?
כמקובל בתביעות רשלנות רפואית, גילה של התובעת והעובדה שהפכה להיות מוגבלת בכל תפקודיה בשל הרשלנות הרפואית שחוותה, הם שהשפיעו על גובה הפיצויים. יחד עם זאת, חשוב לציין שהפיצוי במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים, נקבע במסגרת הסכם פשרה, שהתבסס בין היתר על הצעת השופט במסגרת הליך פשרה של תחשיבי נזק. כמו בכל פשרה, גם במקרה זה, נפגשו הצדדים באמצע הדרך, במקום לקבל הכול או להפסיד הכול.
מלבד הפיצוי של 1,850,000 ש"ח ששולם לתובעת, נקבע בהסכם כי התובעת תמשיך לקבל מדי חודש מהמוסד לביטוח לאומי כ-6,000 ש"ח.
הפיצויים ששולמו לתובעת פטורים מכל מס.
מהי רשלנות רפואית ?
היכנס/י למדריך לרשלנות רפואית