בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין נקבע כי אישה בת 60 שנגרם לה נקב במעי בבדיקת קולונוסקופיה, תפוצה בסכום של כ-250,000 ש"ח על ידי בית החולים שביצע את הבדיקה.
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר שייצגו התובעת, מסבירים מה הייתה הרשלנות בבדיקת הקולונוסקופיה, מהם הנזקים שנגרמו לתובעת ועל סמך מה נקבע הפיצוי במקרה זה
התובעת, אישה בריאה בת 60, הופנתה על ידי רופא המשפחה שלה לבצע בדיקת קולונוסקופיה בשל שינויים בהרגלי היציאות – הופעת צואה רכה לאחרונה. הבדיקה בוצעה בבית חולים בדרום הארץ. במהלך הבדיקה נגרם נקב של המעי, שהצריך ניתוח דחוף לפתיחת הבטן, כריתת חלק מעי פגוע וביצוע השקה מצד לצד. בשל אלו הוגשה התביעה לפיצוי התובעת על נזקיה.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה רפואי אשר קבע כי ניתן וצריך היה למנוע הנקב של המעי. להלן עיקרי קביעותיו של המומחה הרפואי בחוות הדעת:
- לא הייתה כל הצדקה לבצע לתובעת הבדיקה – לו היו הרופאים בודקים, היו מגלים שכל שנה סביב חג הפסח חווה התובעת שינוי בהרגלי היציאות שלה – הופעת צואה רכה למדי. תופעה זו לא הצדיקה הפנייה של התובעת לבדיקת קולונוסקופיה חודרנית.
- התובעת עברה כבר בדיקת קולונוסקופיה כשנתיים קודם לכן שהייתה תקינה לחלוטין – לו היו רופאיה של התובעת בודקים, היו מגלים שהתובעת עברה כשנתיים קודם לכן בדיקת קולונוסקופיה שהייתה תקינה לחלוטין. בנסיבות שכאלו, האינטרוול לביצוע בדיקה חוזרת הוא 5 שנים לפחות, בהיעדר תלונות דרמטיות המצדיקות בדיקה תכופה יותר.
- התובעת לא קיבלה הסברים מספקים על הבדיקה וסיכוניה – בדיקת הקולונוסקופיה היא בדיקה חודרנית עם סיכונים, כולל סיכון לפרפורציה של המעי (קרע). סיכונים אלו יש לדווח לחולה לפני הבדיקה, על מנת שיבין, יפנים ויסכים לפעולה על סמך מלוא המידע הרלבנטי.
- הפעולה בוצעה במיומנות ירודה- אמנם, לא כל נקב של המעי בבדיקת קולונוסקופיה מלמד על רשלנות בביצוע הבדיקה, אולם במקרה זה של בדיקה אבחנתית ללא כל התערבות בפועל, לא הייתה כל סיבה להופעת נקב של המעי אלא טכניקה ומידת זהירות בלתי סבירות.
קופת החולים ובית החולים טענו להגנתם כי מדובר היה בבדיקה מוצדקת ובסיבוך ידוע שיכול היה להתרחש גם בידיים מיומנות וזהירות ביותר.
בשל הנקב של המעי בבדיקת הקולונוסקופיה נאלצה התובעת לעבור ניתוח לפתיחת הבטן וכריתה והשקה של קטע המעי הפגוע. אלו גרמו לתובעת לצלקת מכוערת וארוכה על בטנה, המחלישה דופן הבטן, כמו גם גרמו להידבקויות פנימיות הגורמות מעת לעת לכאבי בטן.
בית המשפט במקרה זה שמע עדי הצדדים והמליץ על פשרה. הפיצוי במקרה זה, רובו ככולו, שולם בגין היעדר הסכמה מדעת של התובעת לפעולה ופגיעה באוטונומיה שלה וכן עבור כאב וסבל, צער ועגמת נפש. לא ניתן היה להראות במקרה זה נזקים ממוניים כמו פגיעה בכושר ההשתכרות של התובעת, צורך בעזרה (מעבר לתקופת ההחלמה) וכיו"ב.