רשלנות בצנתור לב גרמה למוות מיידי

בתביעה לפיצויים כספיים בשל רשלנות רפואית בצנתור לב, נטען כי מסכת כשלים וטעויות קשות במהלך צנתור לב שנעשה למנוח – גבר בשנות השבעים לחייו- הובילה לדום לב ולמוות מיידי של המנוח. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, המייצגים אלמנת המנוח, מתארים בשורות הבאות את פרטי המקרה, את הרשלנות שהתרחשה בבית החולים ואת דרישת הפיצויים בתביעה

המנוח, גבר כבן 70 בעת המקרה, התעלף במהלך עבודתו ביום קיץ חם. לאחר שהתאושש, הופיע לו כאב חד וחזק בבית החזה. אמבולנס של מד"א פינה המנוח למיון בית החולים, שם טופל הוא על ידי רופא מתמחה תחת אבחנה של התקף לב (Acute Coronary Syndrome). לאחר שהטיפול התרופתי במנוח התעכב, הועבר הוא לחדר הצנתורים. במהלך הצנתור זוהתה חסימה קריטית בעורק גדול בלב, שטופלה בהצלחה. או אז החליט הרופא המצנתר, על דעת עצמו וללא התייעצות עם מומחים נוספים בנדון, להכניס תומכנים נוספים לעורקים נוספים. 5 דקות מסיום הפעולה, קרס המנוח ומת. בצילום שנעשה נצפתה חסימה קשה, בעורק בו נעשתה ההתערבות המיותרת.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא בכיר, מומחה לקרדיולוגיה, העוסק בין היתר בצנתורי לב. המומחה קבע בחוות דעתו כי הטיפול שניתן למנוח היה בלתי סביר ולא מקובל. להלן סיכום דבריו של המומחה כפי שמופיעים בחוות הדעת:

"לאחר התערבות יעילה וטובה למוצא עורק ימני ולמרות לחצי דם נמוכים, צפויים בשל אוטם עם מרכיב ימני, הוחלט על התערבות לעורק שמאלי ראשי כאשר בפועל הטיפול בהיצרות כרונית זו לא היה דחוף וניתן היה לבצעו לאחר התייעצות עם צוות heart team ולו גם בדחייה של שעות רבות.

הטיפול האנגיופלסטי בעורק השמאלי הראשי היה מלווה במספר כשלים של טכניקה רשלנית החל מבחינה של סליל תומך קצר ומיקומו באופן שלא מכסה את מוצא העורק וכלה באי שימוש בטכניקה של בלונים נושקים לצורך אבטחת מוצא העורק הקדמי היורד ובסיום הדגמה באיכות ירודה של העורק השמאלי הראשי.

כשלים אלה היו הגורם העיקרי לקריסה ההמודינמית שהביאה בהמשך לפטירתו של המנוח זמן קצר לאחר סיום לכאורה של הצנתור".

בנעלי המנוח באה אלמנתו. היא התובעת בתביעת הפיצויים בשמו (תביעת עיזבון), וכן כמי שהייתה תלויה במנוח טרם מותו. המנוח היה כבן 70 בעת המקרה, היה בעל הכנסות וכן תפקד כאחד האדם. אילולא הרשלנות בצנתור היה אמור המנוח לחזור לתפקוד מלא בבית ומחוצה לו. בשל הרשלנות נפטר המנוח.

בכתב התביעה נדרשו הנתבעים, בית החולים ועובדיו המעורבים במקרה, לפצות את אלמנת המנוח בסכום של עד 2,500,000 ש"ח.  סכום זה מורכב בין היתר מהדרישות הבאות:

• פיצוי בשל אובדן הכנסות של המנוח
• פיצוי בגין "אובדן שירותים" של המנוח לאשתו ולבני ביתו
• פיצוי בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים של המנוח
• פיצוי בשל הוצאות לוויה ומצבה

בית המשפט יצטרך במהלך המשפט להעריך נזקיו הממוניים והבלתי ממוניים של המנוח.

הפיצוי שייפסק לאלמנה, במידה שיוכח בפני בית המשפט כי מדובר במקרה של מוות בשל רשלנות רפואית, פטור מכל מס.