תביעה על הולדה בעוולה

תביעה על הולדה בעוולה בשל רשלנות בייעוץ גנטי שהובילה ללידת ילדה הלוקה בתסמונת גנטית קשה, אשר מתבטאת בין היתר בשיתוק מוחין ופיגור שכלי. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, המייצגים התובעים, מסבירים על הרשלנות בייעוץ הגנטי, על תביעת ההולדה בעוולה ועל הפיצויים הצפויים להתקבל

ההורים (התובעים) הם בני דודים מדרגה ראשונה מאותו כפר. במסגרת בדיקות טרום הריון שביצעו, נעשה גם ייעוץ גנטי. במסגרת ייעוץ זה, על אף נתוני בני הזוג, לא הוצע להם לבצע בדיקת אקסום (ריצוף אקסומי) לשלול מוטציות גנטיות תורשתיות אצלם. אילו היו עושים כך, כנדרש וכמתחייב בנסיבות, ניתן היה מראש לזהות נשאות של מוטציה גנטית-תורשתית אצל ההורים ועל ידי כך למנוע מבעוד מועד לידתה של הילדה כשהיא לוקה בתסמונת הגנטית בשל הורשת הגן הפגום מההורים.

לתביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה לגנטיקה רפואית, אשר קבע כי קרבתם המשפחתית של בני הזוג, כמו גם השתייכותם לאותו כפר, לימדו על סיכון גבוה ללידת ילד הלוקה במחלה גנטית מורשת (רצסיבית). אי לכך, צריך היה, במסגרת הייעוצים הגנטיים שנעשו טרם ההריון, להפנות התובעים לבדיקת אקסום. לכל הפחות, חובה היה ליידע אותם על האפשרות לבצע בדיקת האקסום במימון עצמי, כחלק מהבדיקות הקיימות למניעת ילד החולה במחלה גנטית רצסיבית.

לו הייתה נעשית הבדיקה, היה מתגלה טרם ההריון כי התובעים נשאים של המוטציה בגן הפגום וכי הסיכון ללדת ילד הלוקה במוטציה זו הינו 25%. במצב שכזה, היו מציעים להורים לבצע בדיקת טרום השרשה (PGD) במסגרת טיפולי ההפריה החוץ גופית (IVF) שעברו בני הזוג ממילא. בדיקה מכוונת זו לשלילת המוטציה התורשתית בטרם החזרת העוברית לרחם בטיפולי ה-IVF, הייתה מונעת הריון עם עובר הלוקה במוטציה הגנטית ולבסוף לידה של עובר חולה, כפי שקרה בפועל.

הפיצוי במקרה זה אמור לשקף את כל ההוצאות הכרוכות בגידול, טיפול, שיקום, מחייה, עזרה צמודה, ריפוי, דיור, ניידות וכדומה, של נפגעת הלוקה בנכות קשה מאוד עם תחלואה כפולה, של שיתוק מוחין מסוג קוודריפלגיה ספסטית ושל פיגור שכלי.

נוסף על כך חלק מרכזי מהפיצוי הינו על הכאב והסבל הנובע ממצבה של הילדה.

מדובר בפיצויים של מיליוני שקלים.

הפיצוי פטור מכל מס.

הפיצוי הוא מעבר לתשלומי המוסד לביטוח לאומי.