תשובות לשאלות על רשלנות רפואית בניתוח

רשלנות רפואית בניתוח היא קביעה שיפוטית לפיה הגורם שניתח המטופל התרשל בתפקידו. המבחן לקביעת רשלנות קבוע בפקודת הנזיקין ובמרכזו אמת מידה של סבירות. רופא שנהג בצורה לא סבירה ייחשב לרשלן. סטייה מן המקובל בספרות ובקווים מנחים (Guide Lines) עלולה ללמד כשלעצמה על רשלנות בניתוח. במידה שהסטייה מרמת הטיפול המקובל והסביר גרמה למטופל נזק, עשויה להיות עילת תביעה לפיצויים בשל רשלנות בניתוח. הרשלנות יכולה להתרחש בשלב טרום הניתוח, בניתוח עצמו ואף במהלך ההתאוששות וההחלמה מהניתוח.

• רשלנות רפואית בניתוח

רשלנות בניתוח עלולה להתרחש בכל אחד מהשלבים הבאים:
שלב ההכנה לניתוח: מחובתו של הרופא המנתח להעמיד את המטופל לפי נתוניו האישיים, על סיכוני וסיבוכי הניתוח המוצע, לעומת טיפולים אלטרנטיביים , אם קיימים (הסכמה מדעת לטיפול רפואי).
שלב הניתוח עצמו: על המנתח לבצע הניתוח ברמת מיומנות סבירה ובהתאם לכללים ולמקובל. חריגה מרמת מיומנות סבירה ומקובלת עלולה להוות רשלנות.
שלב ההתאוששות/החלמה: מוטלת על הרופא חובה לעקוב ולוודא כי המטופל מתאושש מהניתוח. לדוגמה, התעלמות מסימני דימום ו/או זיהום לאחר הניתוח, שלא טופלו בזמן וגרמו נזק למטופל, עלולה להקים עילת תביעה בשל רשלנות רפואית.

המערכת הרפואית לא תמהר לגלות למטופל שנפגע בשל רשלנות בניתוח על הטעות שקרתה. למעשה קיימת מדיניות של החרשה והסתרה. משכך נודעת חשיבות לערנות של המטופל למקרים המחשידים ברשלנות בניתוח. להלן רשימה של מקרים לדוגמה העלולים להחשיד כי חווית רשלנות בניתוח: ניתוח שנכשל, ניתוח שהסתיים עם נזק למטופל, פטירה בסמוך לניתוח, הופעת דימום מסיבי במהלך הניתוח, הכנסת המטופל לניתוח חירום לאחר הניתוח, שכחה של גוף זר בגוף המטופל.
**מדובר ברשימה חלקית בלבד.

כעקרון יש לתבוע את הגורם האחראי לנזקי המטופל. בפועל, לא נהוג לתבוע אישית את הרופאים או מי מאנשי הצוות שהתרשלו אלא את המעסיק שלהם, החב מכוח אחריות שילוחית/מעסיק. יחד עם זאת, ישנם מצבים בהם בשל שיקולים פרוצדורליים או טקטיים, הרופא או הגורם הרפואי האחראי ייתבעו באופן אישי.

גובה הפיצוי על רשלנות בניתוח איננו תלוי במהותה של הרשלנות או של הניתוח אלא בגודל הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות בניתוח ובנתוני הנפגע (גילו, שכרו/עיסוקו ערב האירוע, צרכיו בשל האירוע ועוד). זאת בהתאם לעיקרון החל בתביעות נזיקין של "השבת המצב לקדמותו". הפיצוי מורכב מרכיבים שונים כגון הפסדי שכר, צרכי שיקום, סיעוד, עזרה, ליווי, ניידות, דיור, הוצאות רפואיות, כאב וסבל (עגמת נפש), קיצור תוחלת חיים בשל הרשלנות בניתוח ועוד.

באופן גס ניתן לומר שבמקרים של נזקים בלתי הפיכים אך קטנים יחסית היקף הפיצוי הוא מאות אלפי שקלים. לעומת זאת, נזקים חמורים עשויים לזכות בפיצויים של מיליוני שקלים.

כעקרון לפי הוראות החוק ניתן לתבוע על נזקים שנגרמו בניתוח עד 7 שנים מהניתוח. במקרה של מי שהיה קטין בעת הניתוח הרשלני- ניתן לתבוע עד הגיעו של הקטין לגיל 25 (7 שנים מגיל 18). לכללים הנ"ל ישנם חריגים. מומלץ להתייעץ בכל מקרה ומקרה עם עו"ד.

החתמת המטופל על טופס הסכמה לניתוח או לטיפול כזה או אחר אינה מהווה חסינות של הרופא מפני תביעת רשלנות רפואית. במילים אחרות- אם הייתה רשלנות בניתוח אז אין משמעות מיוחדת לעובדה שהמטופל חתם על טופס הסכמה לניתוח, גם אם הסיבוך שנגרם מופיע בטופס ההסכמה.

עיזבון המנוח (הם יורשיו החוקיים) זכאים לתבוע בשם המנוח פיצויים בשל המוות בניתוח (במידה שהייתה רשלנות שגרמה למוות בניתוח). כמו כן, זכאים לתבוע תלויי המנוח המוגדרים בחוק (בן זוג, הורה, ילד (לרבות נכד)).

• פיצוי העיזבון במקרה של מוות בניתוח

השארת גוף זר (foreign body) כגון- פד, סיכה, תיל וכו' בגופו של המנותח, שעה שלא היה כל מקום להשאירו, תיחשב על פי רוב לרשלנות רפואית (ניתוח סביר אינו אמור להסתיים כשבגופו של המנותח הושאר גוף זר מיותר). לעתים השארת גוף זר בגופו של המנותח עלולה להוביל לסיבוכים שונים כמו זיהום ו/או לגרור ניתוחים נוספים. במידה שבגופו של מטופל הושאר גוף זר במהלך ניתוח, מומלץ לפנות ולהתייעץ בנדון עם עו"ד הבקי בתחום.

ניתוח אפנדיציט הוא ניתוח נפוץ ופשוט יחסית, אך לעתים יכולה להתרחש רשלנות בניתוח שגורמת לנזקים לא קלים, כגון קרע בחלקי המעי הסמוכים לתוספתן. במידה שיוכח כי הרופא המנתח פגע במעי בשל אי הקפדה על הכללים המקובלים בניתוח מסוג זה, ניתן יהיה להגיש תביעה על רשלנות בניתוח ולדרוש פיצויים כספיים בשל הנזקים שנגרמו בניתוח.

ניתוחי ראש (מוח) כרוכים בסיכונים מעצם טיבם. רוב ניתוחי הראש הם ניתוחים להסרת גידולי מוח, כשהשכיח שבגידולים אלו הוא המנינגיומה (גידול שומני שפיר בד"כ). ישנם מצבים בהם מתרחשת רשלנות רפואית בניתוח ראש/מוח. ניתן להצביע על מספר מקרים שכבר נפסק לגביהם בבתי המשפט כי המדובר ברשלנות רפואית בניתוח ראש/מוח:
מצב בו נעשה ניתוח שלא היה הכרחי– כאמור, ניתוח ראש כרוך בסיכונים משמעותיים, ולכן ככל שמדובר בגידול שפיר שאינו גורם לנזק למבנים חיוניים במוח, ניתן בהרבה מקרים להסתפק במעקב בלבד. חשוב לציין שלנתונים כגון- גודל הגידול, מיקומו האנטומי במוח, גילו של המטופל ומצבו הבריאותי הכללי, יש משקל בקביעת ההחלטה אם לנתח או להסתפק תחת זאת במעקב בלבד.
מקרים בהם הטכניקה הניתוחית שננקטה לא הייתה סבירה– הכוונה לביצוע ברמה ירודה של הניתוח או קבלת החלטות שגויות. למשל התעקשות המנתח על כריתת חלק מגידול אשר נמצא במקום מסוכן וגרימת נזק בלתי הפיך למטופל עקב כך.
מקרים בהם המעקב אחר מצבו של המנותח היה לקוי– רשלנות רפואית בניתוח ראש יכולה להתרחש גם לאחר הניתוח- במצב בו לא נעשה מעקב סביר אחר מצבו של המנותח. כעקרון האחריות לעקוב אחר מצבו של החולה היא של הרופא המנתח- מקרים בהם מצבו של החולה מתדרדר לאחר הניתוח ולא ניתן טיפול מתאים (למשל טיפול בזיהום שהופיע או בדימום שגורם ללחץ תוך מוחי), עשויים להיחשב לרשלנות רפואית ולזכות בפיצויים.

פגיעה בשלפוחית השתן או באיברים פנימיים אחרים תוך כדי ניתוח גינקולוגי, נובעת לפעמים מהתנהלות בלתי סבירה של המנתח, כגון מצב של חוסר זיהוי נכון של האנטומיה בסביבת הניתוח, הפעלת כוח בלתי סביר, אי נקיטת אמצעי הגנה על אזורים "שכנים" לאזור הניתוח, כגון השלפוחית ועוד.

לא בכל מקרה. ישנם מצבים בהם בשל קושי בזיהוי האנטומיה נחתכים בטעות הצינורות הלא נכונים, כגון דרכי המרה היוצאות מן הכבד. יחד עם זאת, במקרים בהם לא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לזהות הצינורות הנכונים לפני חיתוכם, יכול וייקבע כי דובר ברשלנות רפואית בניתוח כיס מרה.

אחד הסיבוכים המסוכנים ביותר בכל ניתוח גב הוא גרימת שיתוק בגפיים, חלקי או מלא, כתוצאה מפגיעה בחוליות הגב בזמן הניתוח, דימום ועוד. במקרים שבהם הפגיעה התרחשה כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח הגב או בשל מעקב לקוי אחר החולה לאחר הניתוח, ניתן יהיה להגיש תביעה לפיצויים. מומלץ להתייעץ עם עו"ד הבקי בתחום, על מנת שיבחן את נסיבות המקרה הפרטני.

• רשלנות רפואית בניתוח גב

פגיעה בעצבים באזור הניתוח עלולה להיות תוצאה של רשלנות רפואית. על הרופא המנתח להכיר האנטומיה של "שדה הניתוח" ולהגן מבעוד מועד על אזורים "פגיעים" כמו עצבים או איברים סמוכים. אי נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים עלול להיחשב לרשלנות רפואית ולזכות בפיצוי כספי.

פגיעה במעיים בזמן ביצוע ניתוח קיסרי לא אמורה להתרחש. עם זאת, יש לבדוק את נסיבותיו הספציפיות של המקרה על מנת לקבוע האם הפגיעה התרחשה כתוצאה מהתנהלות בלתי סבירה של המנתח, קרי רשלנות רפואית, או שמדובר באירוע בלתי נמנע.

ניתוחים לקיצור קיבה עלולים להסתבך ואף להסתיים במות המטופל חלילה. לא כל סיבוך או טעות בניתוח קיצור קיבה ייחשבו לרשלנות, אולם כל מקרה בו נגרם נזק למטופל בניתוח קיצור קיבה מצדיק לדעתנו בירור של עו"ד לרשלנות רפואית. במסגרת הבירור יבדוק עורך הדין האם הייתה אינדיקציה (הצדקה) לניתוח, האם הניתוח שהוצע התאים למטופל, האם הניתוח בוצע לפי הכללים המקובלים והאם המעקב הרפואי לאחר הניתוח היה מספק. במידה שיימצא כי התרחש כשל באי אלו מהשלבים הנ"ל, יכול ותהיה לנפגע אפשרות לתבוע פיצויים בשל רשלנות בניתוח קיצור קיבה.