רשלנות רפואית בהריון – לידה מוקדמת

פגות עשויה לגרום נזקים ליילוד, מקלים ועד קשים, ברובם נזקים נוירולוגים, הקשורים בחוסר התפתחות מספקת של המוח, אי הבשלה של ריאות העובר וכלי הדם ועוד. ככל שלידת התינוק מוקדמת יותר, ומשקלו קטן יותר, כך גוברים הסיכויים לנזקים רציניים יותר, כגון שיתוק מוחין. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים בשורות הבאות, מתי פגות יכולה להיות תוצאה של רשלנות רפואית בהריון, המזכה בפיצויים כספיים

כאשר מזהים סיכון ללידה מוקדמת של פג במהלך ההיריון של האישה (וזאת על פי סימנים ותסמינים שונים המקובלים ברפואת המיילדות), או במקרה של אישה הנמצאת מלכתחילה בסיכון מוגבר ללידת פג (למשל במקרה של הריון מרובה עוברים או היסטוריה של לידת פג/הפלה מאוחרת בעברה של האישה), קיימות דרכים להשהות את ההריון ולדחות ככל הניתן את מועד הלידה, על מנת למנוע את הנזקים הקשורים בלידת פג, כמו גם להעניק טיפול שמטרתו למזער סיבוכי פגות.

מקובל להכניס את האישה לשמירת הריון ולמעקב הריון במסגרת מרפאה להריון בסיכון, ובמקרים קיצוניים יותר אף לאשפז להשגחה ולטיפול בבית חולים.

קיימת לפעמים גם אפשרות לבצע תפר של צוואר הרחם ו/או לטפל באישה בתרופת פרוגסטרון.

קיימות גם תרופות שונות, היכולות לעכב התפתחות לידה (טוקוליטיקה), וכן סטרואידים, הניתנים לאישה הנמצאת לפני לידת פג, במטרה להבשיל מערכות העובר ולמנוע נזקי פגות, בפרט נזק מוחי לפג.

כמו כן, מקובל לטפל במגנזיום סולפט ביולדת הנמצאת בלידה בשבועות מוקדמים, וזאת במטרה להגן על המוח הפגיע של הפג.

מקרה שבו רופא איננו מזהה גורמי סיכון אצל האישה ההרה ללידה מוקדמת, ובעקבות כך מתרחשת לידה מוקדמת, עשוי להוות רשלנות רפואית. כך למשל, אבחנה של צוואר רחם קצר בבדיקת אולטרסאונד מלמדת על התקדמות "מהירה מדי" של ההריון ועל סכנה ללידה מוקדמת של פג. כך גם צירים עליהם מדווחת האישה בשבועות מוקדמים יחסית של ההריון. במידה שרופא איננו דואג לעמוד על המשמר ולהכניס האישה למעקב מתאים לאור סימנים אלה, עשוי הדבר להוות רשלנות רפואית בלידה, במקרה שבו אכן התרחשה לבסוף לידה מוקדמת ונולד פג, עם הנזקים הכרוכים בכך.

על פי נהלי משרד הבריאות ונייר עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, מוטלת חובה על רופא נשים המבצע מעקב הריון ליטול מהאישה ההרה פרטים רלבנטיים לניהול ההריון, כמו מידע על לידות קודמות, מחלות גינקולוגית ובכלל.

לידה מוקדמת קודמת בעברה של האישה, שינויים ידועים בצוואר הרחם, הפלות מאוחרות, הריון מרובה עוברים (תאומים), קיצור מוקדם של צוואר הרחם בהריון קודם ועוד אי אלו נסיבות האמורות להיות ידועות לכל רופא נשים, עשויים להגדיר ההריון כהריון בסיכון ללידה מוקדמת ולהצריך, בהתאם לגורם הסיכון, תוכנית הריון עם טיפול ומעקב מתאימים.

משרד הבריאות קובע כי קיימת חשיבות עליונה לביצוע מעקב הריון בר סיכון במסגרת המקצועית המתאימה, בה קיימים מגוון השירותים הדרושים להריון כזה.

במידה שגורם סיכון ללידה מוקדמת אינו נכלל בחשבון ואינו זוכה להתייחסות המתאימה, מבחינת קביעת המעקב והטיפול המתאימים, ונולד בשל כך פג פגוע, יכול שתהיה עילת תביעה בשל רשלנות בטיפול בהריון בסיכון ללידה מוקדמת.

כאשר נולד פג עם נזקים רפואיים כתוצאה מלידתו המוקדמת, ולידה מוקדמת זו נבעה מרשלנות רפואית, קמה ליילוד זכות לתבוע את נזקיו מן הרופא המתרשל. הפיצוי במקרים שכאלו הינו גדול בדרך כלל, סדר גודל של כמה מיליוני שקלים (תלוי בנסיבות של כל מקרה ומקרה). הפיצוי כולל בין היתר עלות של הוצאות רפואיות ושיקומיות הדרושות ליילוד מיום לידתו ועד אחרית ימיו, הוצאות עזרה וטיפול, הפסדי השתכרות בעתיד, התאמות (רכב, דיור וכו'), וכן פיצוי בשל הכאב והסבל, הצער ועוגמת הנפש הנובעים מנכותו של היילוד.

אנו ממליצים בכל מקרה בו נולד פג הסובל בשל פגותו מנזקים משמעותיים, לפנות להתייעץ עם עו"ד הבקי בתחום הרשלנות בלידה, על מנת שיבחן את התיקים הרפואיים ויקבע האם קיימת עילת תביעה בגין רשלנות בלידת הפג. אנו נשמח לייעץ ולהשיב לכל שאלה בנושא.