רשלנות רפואית בחדר מיון

בין אם מדובר בחדר מיון בבית חולים או במוקד לרפואה דחופה, טעויות במיון חולים עלולות לעלות ביוקר. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מהי רשלנות רפואית בחדר מיון ומתי ניתן לתבוע בשל כך פיצויים

מחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים השונים (מלר"ד), כמו גם מוקדי רפואה דחופה בערים השונות, מטפלים מדי יום במגוון מטופלים, מסיבות שונות. חלק מהמטופלים מובהלים לחדר המיון באמצעות אמבולנס, חלקם מופנים על ידי רופאי קופות החולים עקב צורך בבדיקה דחופה וחלקם מגיעים על דעת עצמם, במצבים שונים.

לרוב, צוות חדר המיון או המוקד לרפואה דחופה הוא הראשון בשרשרת הטיפול בחולה. הוא מקבל את האנמנזה מהחולה (תולדות המחלה), שומע תלונות החולה, מתרשם מסימנים שהחולה מציג בבדיקות השונות, מבצע ייעוצים עם רופאים בעלי מומחיות רפואית רלבנטית ובהתאם לכל הממצאים והאבחנה המשוערת, ממיין החולה- מי לאשפוז, מי לשחרור, עם או בלי הנחיות להמשך בירור במסגרת הקהילה.

כל אדם אשר ביקר בחדר מיון מכיר היטב את העומס השרוי בחדרי המיון וכפועל יוצא את זמן ההמתנה הארוך והמייגע עד קבלת הטיפול. עומס זה מהווה לדעתנו אחת הסיבות העיקריות למתן טיפול כושל למטופל, לעתים עד כדי הזנחה של ממש.

נקודת המיון הינה קריטית- טעות באבחנה המשוערת עלולה להוביל לנזקים למטופלים, למשל במקרה של חולה שצריך לקבל טיפול מיידי אך משוחרר לביתו, בשל טעות באבחנה.

יתרה מזאת, ישנם מצבים רפואיים המחייבים טיפול מיידי, כמו התקף לב או אירוע מוחי. שחרור חולה לביתו בשל חוסר אבחון של מצבים אלו, ואפילו עיכוב בטיפול בו בשל עומס בחדר מיון או הזנחה, עלולים לעלות בחיי אדם.

בשנת 2014 פרסם משרד הבריאות דוח מבדקי איכות למחלקות לרפואה דחופה בישראל (חדרי מיון). הדוח הסתיים עם שלל המלצות, כולל המלצות על נקיטת פעולות על מנת לקצר זמני התגובה ולשפר מערך הצלת החיים וזמינות יועצים ובדיקות מעבדה בחדרי המיון. ואולם, חרף הרצון הטוב נראה כי מסקנות הדוח עדיין לא יושמו, לפחות לא בכל חדרי המיון בישראל, וכי הפער בין הרצוי למצוי גדול.

מבחינת הדין, רשלנות רפואית בחדר מיון תיקבע במקרה של טיפול בחולה בחדר מיון או מוקד לרפואה דחופה אשר גרם נזק למטופל, בשל אי נקיטת רמת מיומנות או מידת זהירות סבירות.

בפועל, המבחן לקיומה של רשלנות רפואית הוא מבחן של סבירות הטיפול. סבירות הטיפול נלמדת בין היתר מחוות דעת של רופאים מומחים בדבר הטיפול המתאים בנסיבות, כמו גם מנהלים ומקווים מנחים שפורסמו, ספרות מקצועית ופרקטיקה נוהגת, הרלבנטיים למקרה.

להלן רשימת מקרים העשויים להיחשב לרשלנות רפואית בחדר מיון / מוקד לרפואה דחופה:

• אי ביצוע אבחנה מבדלת – אבחנה מבדלת (Differential Diagnosis) היא רשימה של מצבי חולי שונים העשויים להסביר תלונות וסימני החולה. עריכת אבחנה מבדלת היא דרך מקובלת בסיסית לצורך הגעה לאבחנה הנכונה. על הרופא לערוך הרשימה וליתן הוראות על מנת לאשר או לשלול המצבים הרפואיים האפשריים השונים, מהחמור לקל. אי ביצוע אבחנה מבדלת עשוי להוות רשלנות רפואית.
• שחרור חולה לביתו בשל אבחנה שגויה – לא אחת נתקלנו במקרים של חולים אשר שוחררו מחדר המיון עם אבחנה שגויה, וחוו בשל כך נזקים חמורים. במקרה אחד בו טיפלנו, דובר על אישה בת 60 שפנתה בערב שישי לחדר מיון עם תלונות על הפרעה בדיבור וחולשה של היד, אולם בבית החולים שיחררו האישה לביתה תחת אבחנה שגויה. לאחר מספר שעות חוותה האישה בביתה אירוע מוחי שהותיר אותה עם נזקים חמורים. לאחר ייעוץ שערכנו עם מומחה לשבץ מוחי הסתבר כי התלונות שהציגה האישה לימדו על אירוע מוחי בפתח- מה שחייב אשפוזה של האישה ומתן טיפול מיידי לצורך מניעת הופעת האירוע המוחי [לחצ/י לקריאה על המקרה]. במקרה אחר בו טיפלנו, שולמו 300,000 ש"ח לגבר בשנות הארבעים לחייו בשל איחור באבחנה של דלקת של התוספתן, לאחר ששוחרר בטעות מחדר המיון [לחצ/י לקריאה על המקרה].
• עיכוב בטיפול בחולה – ניהול כושל או אי סדר, כמו גם חוסר תקנים או כוח אדם, אינם עילה לפטור המוסד הרפואי מאחריות לנזקי החולה. על חדר המיון או המוקד לרפואה דחופה לנהל סדר עבודה המאפשר לסנן באופן מיידי חולים הזקוקים לטיפול דחוף, כמו במצבים של אירוע לב או מוח. במקרה אחר בו טיפלנו, הוזנח חולה בחדר מיון במשך שעות, על אף שהיה במצב רפואי מסכן חיים. לאחר כשלוש שעות של המתנה/הזנחה חווה המטופל דום לב ומת [לקריאה על המקרה לחצ/י כאן].
• אי ביצוע ייעוצים ו/או בדיקות מתאימות – על הרופא הממיין להורות על ביצועם של בדיקות או ייעוצים עם רופאים מומחים הנדרשים לצורך אבחנה וטיפול נכונים. במקרה נוסף בו טיפלנו, פנתה צעירה בהריון בשלב מתקדם למוקד לרפואה דחופה בשל כאבי גב עזים שתקפו אותה. רופא המוקד לא ביצע הבירור הנדרש, לא התייעץ בעניינה עם רופא נשים והורה על שחרור האישה לביתה כלעומת שבאה. מספר שעות לאחר מכן פיתחה האישה לידה מוקדמת וילדה פגית שנפטרה. רופא המוקד לא השכיל לחשוד שמא כאבי הגב הם סימן של פעילות רחמית ובשל כך נמנעה האפשרות לטפל באישה בהתאם לפרוטוקול של נשים המצויות בסיכון ללידה מוקדמת ועל ידי כך לשפר סיכויי השרידות של הפגית ולמנוע מותה [לחצ/י לקריאה על המקרה].

*מדובר ברשימה חלקית בלבד. יש לבחון כל מקרה לגופו.

הפיצויים בשל רשלנות רפואית שהתרחשה בחדר מיון או במוקד לרפואה דחופה הם נגזרת ישירה של גובה הנזקים שנגרמו למטופל בשל הרשלנות, כמו גם נתוניו האישיים ערב האירוע: גילו, שכרו, עיסוקו, כישוריו, מצבו המשפחתי ועוד.

במקרים של מטופלים שהפכו סיעודיים בשל הרשלנות, מדובר בדרך כלל בפיצויים של מיליוני שקלים.

במידה שרשלנות בחדר מיון גרמה למות מטופל, קיימת זכות תביעה ליורשיו החוקיים של המנוח ו/או לתלויים בו טרם מותו.

על פי רוב צוות חדר המיון הוא הראשון בשרשרת הטיפול בחולה. בשל כך, קיימת חשיבות רבה לביצוע אבחנה וטיפול נכונים, במקרה של חולים הפונים לחדר מיון ו/או למוקדים לרפואה דחופה.

רשלנות רפואית בחדר מיון עשויה להיקבע בכל אותם מקרים בהם בשל אי נקיטת רמת מיומנות ו/או מידת זהירות סבירות נגרם למטופל נזק.

מקרים שכיחים של טעויות רשלניות בטיפול בחולים בחדרי מיון ו/או במוקדים לרפואה דחופה הם מקרים של אי ביצוע תהליך אבחנה נכון, שחרור חולה לביתו בשל אבחנה שגויה, עיכוב בטיפול בחולה, אי ביצוע בדיקות ו/או ייעוצים מתאימים ועוד.

הפיצוי במקרים של רשלנות בחדר מיון מושפע בראש ובראשונה מהיקף הנזקים שנגרמו למטופל בשל הרשלנות, בהתאם לנתוניו הבסיסיים ערב האירוע.