רשלנות רפואית תסמונת אשרמן

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מתי ניתן לתבוע פיצוי כספי בשל תסמונת אשרמן כתוצאה מרשלנות רפואית

תסמונת אשרמן (על שם רופא שניהל מחלקת היולדות בבית חולים הקריה בתל אביב-  ד"ר יוסף גוסטב אשרמן) מתאפיינת בצלקות תוך רחמיות הגורמות לחסימה ועיוות מבני של הרחם. התסמונת עלולה לגרום לפגיעה בכמות ובמשך הדימום הווסתי עד כדי הפסקתו המלאה, הופעת עקרות משנית (פגיעה ביכולת להיכנס להריון), כמו גם פגיעה במבנה הרחם הגורמת לעלייה בסיכון להפלות חוזרות ו/או לידה מוקדמת, פגיעה בהתפתחות העובר, הופעת מומים מולדים ועוד.

ניתן לנסות ולטפל ברחם הפגוע באמצעים שונים, במטרה לשקם המבנה ולאפשר תפקודו התקין. הבעיה היא שלא תמיד ניתן לשקם מבנה הרחם ולפעמים גורמת התסמונת לפגיעה קשה עד עקרות מלאה או היוותרות רחם פגוע שאינו מסוגל "להחזיק" הריון מלא (מופיעות הפלות חוזרות או לידות פג) או לאפשר התפתחות תקינה של העובר (הופעת מומים מבניים בעובר).

על מנת שבית המשפט יקבע כי אישה הלוקה בתסמונת אשרמן זכאית לפיצוי כספי, יש להוכיח כי ניתן היה להימנע מהופעת התסמונת, אילו טופלה האישה ברמת זהירות ו/או מיומנות סבירות. הדרך לעשות זאת היא באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי אשר מפרט את מהלך הטיפול הרשלני באישה ואת השלבים שהביאו להופעת התסמונת. להלן רשימה חלקית של מקרים העשויים להיחשב לרשלנות רפואית שגרמה לתסמונת אשרמן:

כל אישה אשר עברה לידה זוכרת את אותם רגעים לאחר הוצאת היילוד, בהם המתינה המיילדת לפליטת השליה במלואה. ואולם, נתקלים אנו במקרים בהם יולדות חוזרות לבית החולים, לפעמים שבועות לאחר לידה או גרידה, עקב דימום מאסיבי ו/או כאבים, ומתגלה בבדיקת אולטרה סאונד שחלק מהשלייה או תוכן הריוני אחר נותר בחלל הרחם לאחר הלידה או הגרידה וגרם להידבקויות רחמיות (בשל תהליך פיברוטי הגורם להצטלקות והידבקויות פנימיות בדפנות הרחם עד כדי חסימתו והופעת תסמונת אשרמן).

הדרך הטובה ביותר להימנע מהופעת תסמונת אשרמן היא על ידי הימנעות מהשארת חלקי שליה או חומר הריוני ברחם לאחר לידה או גרידה. חשוב לוודא כי כל חלקי השליה נפלטו לאחר הלידה, או שהרחם רוקן לחלוטין בעת הגרידה, ובמידת הצורך לבצע סריקה של חלל הרחם, למשל באמצעות אולטרסאונד. השארת חלקי שליה ברחם לאחר לידה, עשויה לחייב ביצוע גרידה – פעולה שכשלעצמה מגבירה הסיכון להופעת צלקות רחמיות ותסמונת אשרמן.

אמנם בתי המשפט בישראל פסקו שלא כל מקרה בו הושארו ברחם חלקי שליה או תוכן הריוני אחר לאחר לידה או גרידה, מלמד על רשלנות, אולם מקרים אלו מחייבים בדיקה על מנת לוודא כי אין מדובר ברשלנות. לדוגמה: נשים אשר מעברן לידה בניתוח קיסרי, נמצאות בסיכון מוגבר לבעיה בפליטה של השלייה (עקב קיומה של צלקת בדופן הרחם מהניתוח הקיסרי). במצב שכזה, באם לא נעשתה בדיקה ממצה של חלל הרחם לאחר הלידה ונותר חלק שליה, אזי יכול שייקבע כי מדובר ברשלנות. דוגמה נוספת היא פעולת גרידה שלא בוצעה ברמת המיומנות הנדרשת ובשל כך נותרו ברחם שאריות הריון.

אישה הסובלת מדימום מסיבי לאחר לידה או גרידה, כמו גם אישה המתלוננת על ירידה בכמות או במשך הדימום הווסתי החודשי לאחר לידה או גרידה, צריכה לעבור בירור מיידי על מנת לשלול כי מדובר בתוצאה של שאריות שליה / תוכן הריוני ברחם. באם בכל זאת נותרו ברחם חלקי שלייה או תוכן הריוני אחר, יש להוציאם בהקדם, אחרת עלולים להופיע כאמור לעיל סיבוכים קשים ותסמונת אשרמן. הופעת תסמונת אשרמן בשל זיהוי מאוחר של השארית שנותרה ברחם, עשויה להוות רשלנות רפואית המזכה בפיצוי כספי.

במקרה בו מאובחן כי נותרו ברחם חלקי שלייה או תוכן הריוני כשלהו אחרי לידה או גרידה, ישנם מספר אמצעים בהם ניתן לנקוט: תרופות הגורמות לכיווץ של הרחם (כגון: ציטוטק) במטרה לגרום לפליטה של חלקי השלייה, היסטרוסקופיה (טיפול הבחירה) או במצבים מתאימים- גרידה.

לפעמים מתקבלת החלטה שגויה ומחליטים לרוקן חלל הרחם מהשארית באמצעות גרידה ולא על ידי היסטרוסקופיה – זאת על אף שהיסטרוסקופיה ולא גרידה היא ה- gold standard בפרקטיקה הרפואית לעניין ההתערבות, כשאין דימום רב במשכב הלידה. ההיסטרוסקופיה מתבצעת "תחת ראיה" ללא הפעלת אנרגיה חשמלית, ובכך מקטינה בצורה ניכרת את הסיכון ליצירת הידבקויות ולניקוב הרחם במהלך הפעולה.

בכל מקרה, כחלק מהחובה החוקית לקבל הסכמה מודעת לטיפול רפואי, באם מאבחנים שארית שלייה או תוכן הריוני ברחם לאחר לידה או גרידה, יש ליידע המטופלת על דרכי הטיפול הקיימות במצב זה ועל הסיכונים שבכל דרך, ולאפשר לה לבחור בטיפול המועדף עבורה.

על המטפלים להיות מודעים לאפשרות של הופעת צלקות ברחם לאחר היסטרוסקופיה או גרידה, ולתת הנחיות מתאימות, הן ביחס לטיפול תרופתי שיש ליתן לאישה לאחר פעולות אלו במטרה למזער הסיכון להידבקויות והן ביחס להמשך מעקב וביקורת. הימנעות מכך עשויה להקים עילת תביעה בשל רשלנות רפואית.

בכל מקרה בו הופיעה אצל אישה תסמונת אשרמן לאחר לידה או גרידה, מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית.

השארת חלק משליה ברחם לאחר לידה או השארת תוכן הריוני לאחר גרידה, עלולה לגרום לסיבוכים קשים ולהופעת תסמונת אשרמן.

אמנם לא תמיד השארת חלק מהשליה ברחם או ריקון חלקי של הרחם בגרידה ייחשבו לרשלנות רפואית, אולם מקרים אלו מצריכים בירור מקצועי על מנת לוודא כי אין מדובר ברשלנות.

לפעמים בשל רשלנות והתעלמות מתלונות המטופלת, לא מזהים בזמן שנשארו ברחם חלקי שלייה או תוכן הריוני לאחר לידה או גרידה. לפעמים מזהים שהושאר תוכן ברחם, אולם לא ניתן טיפול מתאים או הנחיות מתאימות. אלו וגם אלו עשויים להוות רשלנות רפואית ולזכות בפיצוי כספי.

הפיצוי במקרים אלו של תסמונת אשרמן בשל רשלנות בלידה או בגרידה, מותנה בחומרת התסמונת ובנסיבות המקרה- אין הופעת עקרות משנית אצל אישה ללא ילדים זהה מבחינת הפיצוי לפגיעה חלקית ברחם אצל אישה עם מספר ילדים. בסופו של דבר, היקף הפגיעה יכתיב היקף הפיצוי הנע במקרים אלו בטווח שבין עשרות אלפי שקלים במקרים הקלים (למשל במקרה שהצריך היסטרוסקופיה שפתרה הבעיה) למאות אלפי שקלים במקרים החמורים של הופעת תסמונת אשרמן.