שיתוק מוחין בשל רשלנות רפואית בלידה

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים על מקרי שיתוק מוחין בשל רשלנות רפואית בלידה, מתי זה עלול לקרות, מהם המצבים המצדיקים פנייה לבירור משפטי, עד מתי אפשר לתבוע בשל שיתוק מוחין מלידה ומהם הפיצויים הנפסקים במקרים אלו – כל זאת ועוד בשורות הבאות

כל אישה הנמצאת בהריון שואפת ומתפללת לקבל לידיה בתום הלידה תינוק בריא. ואולם, לפעמים בשל רשלנות בלידה מופיע נזק מוחי ליילוד מסוג שיתוק מוחין – Cerebral Palsy (בקיצור – CP).

לפעמים הנזק המוחי שהרחש בלידה מתגלה רק חודשים או שנים לאחר הלידה, כשההורים שמים לב שהילד לא מתפתח כרגיל ומבצעים בירור, כולל MRI מוח, המלמד על פגיעה מוחית מסוג סיפי (CP). או אז עולה השאלה האם מדובר בנזק כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה, או לא.

מוחו של העובר רגיש ביותר לשינויים בלחצי הדם ובפרפוזיה המוחית – פגיעה באספקת הדם המחומצן למוחו הרגיש של העובר, במהלך הלידה או בסמוך לה, עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לרקמות המוח ולשיתוק מוחין. לפעמים חוסר תשומת לב של הצוות הרפואי במיון יולדות או בחדר הלידה לסימני מצוקה עוברית, כמו גם נקיטה בטכניקת לידה שגויה, גורמים לנזק מוחי ליילוד והופעת שיתוק מוחין. מקרים אלו עלולים להיות תוצאה של רשלנות בלידה ולזכות בפיצויים כספיים. היקף הפיצוי במקרים אלו תלוי בהיקף הפגיעה המוחית והשלכותיה על צרכיו של היילוד למשך כל ימי חייו.

במהלך הלידה או בסמוך לה יכולים להתרחש מצבי חירום רפואיים אשר אי זיהויים עלול להותיר התינוק לעתיד עם נזק מוחי ושיתוק מוחין. למשל: היעדר אספקת חמצן אל מוחו של העובר/תינוק, מצוקה עוברית קשה כגון כריכת חבל הטבור על צווארו של התינוק המונע הגעה של חמצן אל מוחו, היפרדות שלייה שלא אובחנה, ירידה בחמצן בדם האם וכו'.

ייתכנו מקרים בהם שיתוק המוחין נובע מפעולות רשלניות של הצוות הרפואי המטפל. להלן "נורות אזהרה לרשלנות רפואית בלידה", אשר אם התרחשו מומלץ לפנות לייעוץ עם עו"ד:

• שיתוק מוחין במקרה של אישה הרה אשר הגיעה לחדר מיון עם דימום והיפרדות שליה ולא הוכנסה לניתוח קיסרי דחוף [ר' מקרה בטיפולנו של היפרדות שליה שגרמה לשיתוק מוחין].
• שיתוק מוחין אצל הילד לאחר לידה מכשירנית- וואקום או שולפן ריק.
• שיתוק מוחין בעקבות לידה שהתארכה וכללה קשיים בחילוץ העובר.
• שיתוק מוחין לאחר לידת תאומים.
• שיתוק מוחין במקרה בו אישה פנתה למיון עקב ירידה בתנועות העובר ולא נוטרה ולא הועברה ללידה בהקדם.
• שיתוק מוחין במקרה של אישה אשר לא חוברה למוניטור סביב הלידה.
• שיתוק מוחין במקרה בו במהלך הלידה נצפו האטות בדופק העובר, למשל עקב כריכת חבל הטבור סביב צווארו של העובר, ולא ננקטו פעולות לסיים הלידה בהקדם, למשל על ידי מעבר לניתוח קיסרי.

מקרים אלו ועוד רבים אחרים עלולים ללמד על רשלנות רפואית בלידה ובעקבותיה שיתוק מוחין. חשוב להיות ערים לכך ששיתוק מוחין עלול להיגרם גם עקב רשלנות רפואית במהלך ההריון עצמו.

חשוב להדגיש ששיתוק מוחין הינו נזק קבוע ובלתי הפיך. הפגיעה המוחית במקרים אלו יכולה להיות חלקית וקטנה (יחסית) ויכולה להיות שלמה וקשה. שיתוק מוחין עלול לכלול חולשת גפיים, ספסטיות מוגברת, חוסר שליטה על הסוגרים, הפרעות דיבור והיגוי, ולעתים גם פגיעות שכליות קשות, חירשות, עיוורון ועוד. היקף הנזק לרקמת המוח ומיקומו האנטומי של הנזק ישפיעו בדרך כלל על היקף הליקוי של הילד ועל היקף הפיצוי בתביעה. 

ההשלכות של שיתוק מוחין אצל התינוק החדש הן אדירות, לא רק לתינוק הפגוע אלא גם לבני המשפחה הנוספים, ההורים והאחים. מדובר בנכות לכל החיים, עם לא אחת צורך בטיפול סיעודי 24/7, הפסד השתכרות של ההורים ושל התינוק בעתיד, עלויות שיקום ועזרה סיעודית עצומות, הסדרת ניידות ומכשירי שיקום, ועוד שלל אספקטים הבאים לידי ביטוי בעת הגשת תביעה לפיצוי בשל רשלנות בלידה שגרמה לשיתוק מוחין. מובן שאחת מהדרישות בתביעה תהיה פיצוי בגין כאב וסבל לתינוק הפגוע ולהורים אשר כל חייהם יצטרכו לתמוך בילדם הפגוע.

בסופו של דבר מדובר בתביעה של פיצוי בגובה מיליוני שקלים, שמטרתה לאפשר לילד הנכה לחיות חייו בכבוד תוך שילובו בחברה על אף מגבלותיו.

התביעה מופנית כנגד הגורמים המעורבים, בדרך כלל באמצעות תביעת מעסיקיהם של הרופאים- כגון בית החולים או קופת החולים המעורבים. התביעה נתמכת בחוות דעת רפואיות, בדרך כלל של רופא נשים, נוירולוג ומומחה לשיקום.

התעלמות מסימני מצוקה עוברית, פענוח שגוי של מוניטור המעיד על בעייתיות בפעימות הלב של העובר, אי זיהוי חבל הטבור הכרוך סביב גופו או צווארו של העובר, לידה מכשירנית רשלנית, אי ביצוע ניתוח קיסרי בזמן ועוד, הם רק חלק מהמקרים המחשידים ברשלנות רפואית בלידה ושיתוק מוחין. יחד עם זאת, ישנם עוד מקרים שעלולים ללמד על רשלנות בלידה ושיתוק מוחין ולכן המלצתנו היא שבמידה שילדך סובל משיתוק מוחין מלידה פני/ה לייעוץ עם עו"ד המתמחה ברשלנות רפואית על מנת שיבחן האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית בלידה.

לרוב, נעשה האבחון של שיתוק מוחין ברגע שההורים שמים לב כי התינוק אינו מתפתח כהלכה ובהתאם לגילו. לעתים שמים לב לבעיה רק חודשים ארוכים לאחר הלידה. מאחר שלתביעות אלו תקופת זמן מוגבלת לצורך הגשת התביעה, מומלץ לא לחכות "לדקה התשעים" ולפנות לייעוץ עם עורך דין בהזדמנות הראשונה.