רשלנות בפענוח צילומי הדמיה

עם השנים אמצעי ההדמיה השונים משתכללים טכנולוגית וגם הופכים נגישים יותר לציבור. לצד אלו מתרחשות גם לא מעט טעויות בפענוח בדיקות הדמיה. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים בשורות הבאות מהי רשלנות בפענוח צילומי הדמיה ומתי ניתן לתבוע בשל כך פיצוי כספי

אמצעי ההדמיה עברו בשנים האחרונות התפתחות מרשימה – מבדיקת הרנטגן המסורתית, דרך בדיקות הסיטי (CT) ועד בדיקות ה-MRI על סוגיהן הרבים. בדיקות אלו מאפשרות לרופאים להגיע לאבחנה מדויקת יותר ומאפשרות מתן טיפול הולם ומתקדם. ואולם, לא אחת קורה שעקב רשלנות רפואית בשימוש באמצעי הדמיה, נעשית טעות באבחנה ובטיפול הרפואי. במידה שבשל הטעות נגרם למטופל נזק, ניתן לתבוע פיצויים כספיים. לדוגמה- מקרה בו לא אובחן גידול שד בבדיקת ממוגרפיה ומחלת הסרטן אובחנה בשל כך בשלב מתקדם.

יחד עם זאת, לא כל טעות בפענוח בדיקת הדמיה נחשבת לרשלנות רפואית, גם אם נגרם בשל כך נזק למטופל. מבחינת הדין, טעות בפענוח תיחשב לרשלנות רק אם היא נגרמה בשל אי נקיטת רמת מיומנות ו/או מידת זהירות סבירות [להרחבה על ההגדרה של רשלנות רפואית בדין לחצ/י כאן].

לצורך הוכחה כי מדובר ברשלנות בפענוח בדיקת הדמיה – אי נקיטת מידת מיומנות ו/או זהירות סבירות – יש להמציא חוות דעת של רופא מומחה לרדיולוגיה אבחנתית, העוסק בפענוח אותו סוג של בדיקה בה מדובר (רנטגן, סיטי, MRI, אולטרסאונד וכדומה). עורכי דין המייצגים נפגעי רשלנות רפואית מצויים בקשרי עבודה עם מומחים רפואיים המספקים עבורם במקרים המתאימים חוות דעת לתביעה.

כאמור לעיל, לא כל טעות בפענוח של צילום נחשבת לטעות רשלנית המזכה בפיצויים, אולם בהיעדר הסבר סביר לטעות בפענוח עשוי בית המשפט לקבוע כי מדובר בטעות רשלנית שניתן וצריך היה להימנע ממנה.

אחת הטענות המועלות חדשות לבקרים על ידי נתבעים במקרים של רשלנות בפענוח צילומי הדמיה היא שמדובר בממצא שולי, זוויתי, שאינו בלב העניין בגינו בוצע הצילום. חשוב לציין, כי בתי המשפט קבעו לא אחת שעל הרדיולוג לפענח הצילום במלואו, ולציין כל ממצא חריג בתחום הצילום, גם אם אין מדובר באיבר בגינו התבקשה הבדיקה. למשל, יכול וייעשה צילום עמוד שדרה בשל כאבי גב, בו יימצא כתם או גוש העלול להיות סימן של גידול ריאה. במידה שממצא זה שמופיע בצילום לא מתועד על ידי הרופא שפענח הבדיקה, לא תתקבל הטענה שלא הייתה זו חובתו לציין זאת כי הוא נדרש לבדוק רק את הגב.

באופן דומה, גם טענות כגון "לא ניתן לעבור ב-5 דקות על אלף תמונות/חתכים שונים בצילום סיטי", דינן להידחות שכן אין החולה אמור לשלם את מחיר חוסר הזמן והמשאבים. אם נעשה צילום, סביר לצפות שהוא יפוענח על כל תמונותיו/חתכיו.

לא אחת נתקלנו במקרים בהם בדיקת הדמיה לא פוענחה על ידי מומחה לרדיולוגיה אבחנתית שהוא הגורם המוסמך לפענח בדיקות הדמיה. הדבר נפוץ בעיקר במחלקות אשפוז ובמחלקות כירורגיות כחלק מהטיפול השוטף, אבל לא רק שם.

במידה שמסתבר בדיעבד כי הצילום פוענח באופן שגוי על ידי רופא שאינו מומחה לרדיולוגיה אבחנתית, יכולה להתקבל הטענה כי מדובר ברשלנות בשל היעדר מיומנות מספקת של הגורם שפענח הבדיקה.

לפעמים הצילום מפוענח על ידי רופא מוסמך, שגם מגלה הממצא החשוד, אולם טועה בהסקת המסקנות הטיפוליות הנדרשות לאור סוג הממצא וטיבו. למשל, מקרה בו רופא מאבחן בבדיקת אולטרסאונד גינקולוגי בהריון ממצא של הרחבת אגני כליה של העובר, אולם לא משכיל להפנות האישה לבירור גנטי (בשל הקשר הקיים בין סמנים רכים לעלייה בסיכון לתסמונות גנטיות).

באופן דומה, יכול ורופא מאבחן בבדיקת ממוגרפיה ממצא חשוד, אולם לא מורה על ביקורת באינטרוולים הנדרשים או מסווג הממצא באופן שגוי באטלס BI-RADS המקובל. מקרה זה עשוי להיחשב לרשלנות בבדיקת ממוגרפיה.

מקרים אלו מתסכלים שכן מצד אחד הממצא זוהה, אך מצד שני לא השכיל הרופא לתת ההמלצות הטיפוליות המתבקשות.

מקרים אלו אינם מקרים קלאסיים של טעויות בפענוח צילומי הדמיה, אולם קשורים קשר הדוק לנושא זה. המדובר על כל אותם מקרים בהם מתקבלות החלטות טיפוליות על סמך ממצאים בצילומי הדמיה תוך התעלמות מוחלטת מהקליניקה – הסימנים והסימפטומים שהחולה מציג.

מקרים שכאלו עלולים להוביל לביצוע פרוצדורות רפואיות מיותרות שעלולות לעלות גם בחיי אדם. לפני מספר שנים טיפלנו במקרה של קשישה שסבלה מדמנציה קשה, אשר נפלה בלילה ממיטתה. היא הובהלה לבית החולים ושם פעלו לפי הפרוטוקול במקרה של חבלת ראש וביצעו לקשישה סיטי מוח. בבדיקה אמנם לא ראו כל חשד לדימום או שבר, אולם כן ראו גוש שפיר מסוג מנינגיומה שהוחלט לנתחו ולהוציאו. הקשישה הוכנסה לניתוח לכריתת הגוש ונפטרה בשל כך. בדיעבד הסתבר כי הגוש לא גרם לחולה לשום תסמינים ולא היה צריך להוציאו- החולה הקשישה יכולה הייתה לחיות עם הגוש הזה עד יומה האחרון מבלי שיגרום לה לכל בעיה. המקרה הסתיים עם פיצוי היורשים בשל רשלנות רפואית שהתבטאה בביצוע ניתוח מיותר שגרם למוות.

לעתים קורה שהצילום מבוצע כנדרש ומתגלים ממצאים, אולם אלו לא מדווחים לרופא שהיפנה לבדיקה ו/או למטופל עצמו. מדובר ברשלנות חמורה, אדמיניסטרטיבית, כשהחולה במקרה זה נופל למעשה בין הכיסאות. במקרה אחד בו טיפלנו, עברה אישה בדיקת ממוגרפיה שגרתית. הבדיקה גילתה ממצא שהצריך המשך בירור, אולם זאת לא נמסר לה- לא על ידי המכון בו בוצעה הבדיקה ולא על ידי רופא המשפחה שתייק התוצאה המדאיגה בתיק, מבלי לשים לב אליה. כעבור כשנתיים גילתה המנוחה גוש בבית השחי, או אז התגלה כי מדובר בממצא ישן שלא בורר כנדרש. האישה נאבקה במחלת הסרטן המפושט שאובחן אצלה באיחור ולבסוף נכנעה לו.

[להרחבה על רשלנות בשל כשל בהעברת מידע בין זרועות הטיפול לחצ/י כאן]

לפעמים מתבצע צילום הדמיה בצורה שלא ניתן להגיע לאבחנה הנדרשת בשל איכות ירודה או ביצוע מהיר מדי, ללא מספיק זוויות וכדומה. מקרים אלו עלולים להיות תוצאה של מכשור ירוד, שימוש לקוי במכשור או ביצוע ההדמיה במהירות משיקולים מנהלתיים ואחרים.

במידה שבוצעה בדיקה תת-אבחנתית ובשל כך לא אובחן ממצא שצריך היה לגלותו לו הייתה מתבצעת בדיקה בסטנדרטים המקובלים, יכול וייקבע כי מדובר ברשלנות בצילום הדמיה.

אחת הדרכים המרכזיות לזהות ממצאים חדשים/חשודים בצילום הדמיה היא על ידי ביצוע השוואה של הצילום העדכני לצילומים קודמים. בין אם מדובר בצילום קודם שנעשה באותו מכון הדמיה ובין אם לא- מחובתו של מפענח הבדיקה לברר האם ישנם צילומים קודמים ולדאוג לבצע השוואה לצילום העדכני.

ההתפתחות הטכנולוגית המבורכת לצד השימוש הגובר באמצעי ההדמיה השונים, הביאה עמה גם טעויות הגורמות נזקים למטופלים.

לא כל טעות בפענוח בדיקת הדמיה תיחשב לרשלנות אלא רק באותם מקרים בהם הטעות נגרמה בשל רמת מיומנות ו/או מידת זהירות בלתי סבירות. במידה שבשל הטעות נגרם למטופל נזק, ניתן לתבוע בשל כך פיצוי כספי.

רבות הן הנסיבות העלולות להיחשב לרשלנות בפענוח צילומים והדמיות- בתוך כך מקרים של: פענוח שגוי של צילום, פענוח צילום לא על ידי גורם מוסמך, טעות בהסקת המסקנות הטיפוליות המתבקשות, הסתמכות עיוורת על ממצאי הדמיה, ביצוע צילום באיכות ירודה, אי ביצוע השוואה לצילומים קודמים וכשל בהעברת מידע.