רשלנות רפואית בניתוח בריאטרי לקיצור קיבה

מהי רשלנות רפואית בניתוח בריאטרי לקיצור קיבה, עד מתי אפשר לתבוע בגינה, מהם המקרים השכיחים של רשלנות בניתוחים בריאטריים ומתי מומלץ לפנות לייעוץ משפטי לצורך בדיקת האפשרות לתבוע פיצויים- עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי באנשים הסובלים מהשמנת יתר, אשר פונים לפתרון של ניתוח לקיצור קיבה. לפי נתונים רשמיים, בשנת 2020 נעשו בישראל למעלה מ-7,000 ניתוחים בריאטריים. יותר ממחצית מהמנותחים היו צעירים (גילאי 18 עד 39).

הפתרון של ניתוח לבעיית השמנה נראה על פניו כ"פתרון קסם", שאיננו מצריך דיאטה קפדנית או אימוני כושר מפרכים. לכאורה ברגע שנמצא הפתרון הטכני של קיבה יותר קטנה, זהו פתרון לצמיתות (הרי הקיבה לא תוכל לגדול שוב…), ומכאן הפיתוי שבביצוע ניתוח זה.

באופן כללי, ישנם שלושה סוגים עיקריים של ניתוחים לקיצור קיבה (ניתוחים בריאטריים): ניתוח שרוול, ניתוח מעקף קיבה (או ניתוח מיני מעקף קיבה) וניתוח טבעת:

בניתוח שרוול כורת המנתח חלק גדול מן הקיבה ומשאיר "שרוול" קטן של הקיבה. כך, הקיבה קטנה משמעותית, והמטופל, לאחר הניתוח, מגיע לתחושת שובע מהירה בשל הקיבה הקטנה וכך יורד במשקל.

בניתוח מעקף קיבה יוצר המנתח חיבור בין הוושט למעי הדק, תוך "דילוג" על הקיבה (מעקף). גם בשיטה זו, תחושת השובע מהירה ומכאן הירידה במשקל. אך מנגד האוכל איננו עובר ספיגה במיצי העיכול של הקיבה.

בניתוח טבעת, המנתח שם טבעת על הקיבה שמצרה אותה, ובצורה זאת, גורם למזון לעבור ביתר קושי אל הקיבה וכך מושגת גם כאן תחושת שובע מהירה.

ניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה, שלעתים נראים כפתרונות קסם, עשויים להסתבך, לפעמים עקב התנהלות לא מקצועית ולא תקינה. על מנת שבית המשפט יקבע כי מדובר ברשלנות בניתוח לקיצור קיבה, על התובע להוכיח כי הניתוח בוצע ברמת מיומנות ו/או זהירות בלתי סבירות. זאת נעשה על ידי עורך הדין המייצג את התובע, המציג בפני בית המשפט ראיות, לרבות חוות דעת של מומחה רפואי, המלמדות על התרשלות סביב הניתוח. [להרחבה על מהי רשלנות רפואית בניתוח לחצ/י כאן].

הרשלנות בניתוח קיצור קיבה יכולה להתרחש בכמה נקודות על ציר הזמן: לפני הניתוח, בניתוח עצמו או לאחר הניתוח.

באשר לשלב שלפני הניתוח, חשוב לבדוק שנתקבלה הסכמתו מדעת של החולה לניתוח. הדברים אמורים בכל ניתוח שהוא, ועל אחת כמה וכמה בניתוח קיצור קיבה, שאיננו, בדרך כלל, ניתוח חירום או ניתוח שנועד לפתור בעיה רפואית חמורה, אלא ניתוח שנועד לשפר את איכות החיים, ושניתן לוותר עליו ולנקוט אמצעים אחרים לירידה במשקל.

כיום, אפשר לומר שגם המודעות של בתי החולים עצמם למבוצע לפני הניתוח עלתה מאוד. כך, למשל, חלק אינטגרלי כיום מכל הכנה לניתוח בריאטרי היא בדיקה פסיכולוגית של המועמד לניתוח, על מנת לוודא שאין הוא מחזיק באשליות שווא באשר לתוצאות הניתוח ושהוא יהיה מסוגל לעמוד במשטר ההוראות הקפדני לאחר הניתוח, כדי למנוע את כישלונו ועלייה חוזרת במשקל. מכיוון שכאמור, חלק גדול מהגורמים לרצון להינתח קשור ברצון אסתטי "להיראות טוב", ברור שהערכה נפשית שכזאת נדרשת.

מעבר לכך, כבכל ניתוח, חובה על המנתח להציג בפני המנותח את שיטות הניתוח השונות, על יתרונותיהן וחסרונותיהן של כל אחת ואחת, וכמובן גם את האלטרנטיבה שלא להינתח ולנסות להוריד במשקל בדרכים אחרות.

מכיוון שכיום חלק גדול מהניתוחים הבריאטריים מבוצע במסגרת פרטית, הרי שמעורבים כאן גם שיקולים כספיים נכבדים, מה שגורם לבתי המשפט לקחת מקדם זהירות נוסף בבדיקתם את המנתח, האם חלילה שיקוליו להמליץ למטופל על ניתוח נבעו ממניעים כספיים זרים.

השלב השני אותו בודק בית המשפט הוא הניתוח עצמו. כאן, קשה יותר לבית המשפט להתערב, שכן מדובר בכניסה למערכת השיקולים המקצועיים והרפואיים של המנתח בזמן הניתוח. יהיה צורך לשכנע את בית המשפט, באמצעות חוות דעת רפואית שחובה על התובע לצרף לתביעתו, שבזמן הניתוח הייתה סטייה ברורה מכללי זהירות ידועים ומקובלים, הן בספרות המקצועית והן בפרקטיקה היומיומית של המנתחים. משימת השכנוע בשלב זה קשה- אבל אפשרית, אם בוחרים, כמובן, בעורך הדין הנכון…

השלב השלישי הוא המעקב לאחר הניתוח. על אף שגם כאן, מדובר בטיעונים רפואיים, קל יהיה יותר לבית המשפט להתערב, שכן מדובר ברפואה "מנהלתית", שלא צריך ללמוד רפואה בשביל להבין כי כלליה הופרו. לדוגמה: אם במשך מספר ימים, אין כלל בדיקה של רופא את החולה בגיליון המעקב הרפואי, בזמן שלפי גיליון האחיות, מופיעות תלונות של החולה, או שבגיליון המדדים החום עולה ועולה בכל יום, ברור שבית המשפט יראה בהתנהגות זו כהתנהגות בלתי סבירה. חשוב לציין שגם ברפואה, כמו בכל מקצוע אחר (הנדסה, עריכת דין, ראיית חשבון, מכונאות רכב וכו'), מי שקובע בסופו של דבר מיהו "הרופא הסביר", הוא אך ורק בית המשפט, באמצעות מארג הראיות שנפרש לפניו. לשם כך, משתמש בית המשפט גם במבחנים של היגיון ושכל ישר.

לפי החוק ניתן לתבוע על נזקים כתוצאה מרשלנות בניתוח קיצור קיבה עד 7 שנים מיום הניתוח. במידה שהנזק לא הופיע ביום בו נגרם, ניתן לתבוע עד 7 שנים מיום גילוי הנזק שנגרם בניתוח, ועד מקסימום 10 שנים מיום הניתוח. ישנם חריגים לכלל 7 השנים, אולם הנטייה להשתמש בהם היא מועטה.

כאמור לעיל, אף אחד מהניתוחים הבריאטריים הנ"ל אינו חף מסיבוכים, שלעתים נובעים כאמור מרשלנות רפואית. הסיבוכים יכולים להיות קטנים וחולפים אך גם גדולים וקבועים או קטלניים. להלן מספר דוגמאות למקרים שעלולים להחשיד ברשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה*:

• בניתוח שרוול, למשל, חובה על המנתח להשתמש במעין מכשיר דמוי גליל, שיוכנס לחלק הקיבה שנותר, וכך יבטיח שהשרוול שנוצר לא יהיה צר מדי ולא יהיה רחב מדי (מובן שהמכשיר מוצא בסיומו של הניתוח). לפעמים נעשה הניתוח ללא שימוש נכון במכשיר זה (שנקרא "בוג'י"), והתוצאה עלולה להיות לא תקינה. לפעמים נעשה במכשיר שימוש לא מקצועי הגורם נזק למנותח.
• אין להשאיר שום מכשירים בקיבה בסיום הניתוח, דוגמת זונדות למשל, כדי שלא ייווצר נקב או דלף בקיבה, מה שיגרום לסיבוכים בהמשך ולצורך בניתוחים מתקנים חוזרים.
• התפירה של השרוול אסור שתתבצע בצורה הדוקה מדי, מה שיכול לגרום להיצרות יתר של הקיבה או לתסביב של השרוול.
• לאחר הניתוח, יש לבצע שיקוף של דרכי העיכול, על מנת לוודא שהניתוח עלה בהצלחה ושאין חסימה כלשהי בקיבה.
• בניתוח מעקף הקיבה, יש להקפיד על תפירה נכונה.
• בניתוח טבעת, סיבוך נפוץ הוא נפילה של הטבעת ונעיצה שלה בתוך איברי העיכול פנימה, אם לא מקפידים על כללי זהירות נכונים.
• הידבקות בחיידק בית חולים והופעת זיהום, בשל אי שמירה על כללי היגיינה וסטריליזציה, מהווה גם היא גורם סיכון בניתוחים בריאטריים.
• יש לבצע מעקב הולם אחר מצב המטופל ולהפגין עירנות לכל סימן של זיהום (כגון חום).
• ביצוע ניתוח בריאטרי מבלי לבדוק שמתקיימים התנאים המקדימים לניתוח, הן מבחינה גופנית והן מבחינה נפשית, עשוי להקנות אף הוא זכות תביעה בעילה של רשלנות רפואית.

*מדובר ברשימה חלקית בלבד.

ניתוח בריאטרי של קיצור קיבה שמבוצע לפי הנהלים ובסטנדרטים המקובלים והעדכניים בעולם הרפואה, אמור לעבור בהצלחה. המקרים בהם על אף שננקטו אמצעי הזהירות הנדרשים בהתאם לנהלים ולסטנדרט המקובל הניתוח נכשל הם בשוליים. לכן, אם עברת ניתוח קיצור קיבה אשר הסתבך וגרם לך נזק, מומלץ לפנות לייעוץ עם עו"ד לרשלנות רפואית על מנת שיבחן האם מדובר בנזק בלתי מחויב המציאות שמקורו בטיפול ניתוחי רשלני.

ההתרשלות בניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה יכולה להתרחש בנקודות שונות על ציר הזמן: בשלב שלפני הניתוח, בניתוח עצמו ו/או אחרי הניתוח בשלבי ההתאוששות וההחלמה.

ניתוחי קיצור קיבה, כמו כל פרוצדורה רפואית ניתוחית, עלולים להיות כרוכים בסיכונים ובסיבוכים, ולא כל טעות או ניתוח בריאטרי שנכשל מהווה רשלנות רפואית. המבחן המשפטי הוא רחב, והנטל הוא על התובע להוכיח כי רמת המיומנות ו/או הזהירות שננקטו במקרה שלו היו בלתי סבירות, קרי כי מדובר בתוצאה של רשלנות רפואית בניתוח קיצור הקיבה.

ניתן לתבוע פיצויים בשל רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה עד 7 שנים מיום הניתוח, למעט במקרים חריגים (אצל קטינים ניתן לתבוע 7 שנים מגיל 18).

במידה שעברת ניתוח קיצור קיבה שהסתבך, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי עם עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית.