תביעה בשל מצוקה עוברית בלידה

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מתי מצוקה עוברית בלידה שהסתיימה עם נזק מוחי ליילוד, עשויה להיחשב לרשלנות רפואית המזכה בפיצויים

ברגיל, כל יולדת המתקבלת לחדר לידה מחוברת למוניטור כדי לעקוב אחר קצב לב העובר. שינויים בקצב לב העובר הנצפים במוניטור, כמו האטות קצב הלב (ברדיקרדיה), עלולים להעיד על כך שהעובר מצוי במצוקה. במצב שכזה נדרשת תגובה מהירה של צוות הלידה ובמידת הצורך ביצוע יילוד מידי, על מנת להימנע מהופעת נזק מוחי ליילוד בשל חוסר חמצן בלידה (נזק היפוקסי-איסכמי).

אי ביצוע חילוץ מהיר ככל הניתן של העובר במקרה של זיהוי מצוקה עוברית במוניטור עשוי להיחשב לרשלנות רפואית בלידה המזכה בפיצוי כספי.

עם זאת, לא כל פעם שנצפות האטות דופק במוניטור העוברי, העובר בהכרח מצוי במצוקה המחייבת יילוד מידי. האטות בדופק הלב של העובר (תאוטות בז'רגון המקצועי או decelarations בלעז), מתחלקות לשלושה סוגים עיקריים, לפי היחס ביניהן לצירי הלידה: תאוטות מוקדמות (early decelerations), תאוטות משתנות (variable decelerations) ותאוטות מאוחרות (late decelerations). כל אחד ממצבים אלה מחייב התייחסות מתאימה, על מנת להימנע מנזק מחוסר חמצן לעובר:

• תאוטות מוקדמות, נובעות בדרך כלל מלחץ של ראש העובר בתעלת הלידה, אינן מחייבות טיפול או התערבות כלשהי, אבל הן כן מחייבות השגחה מוגברת מצד הצוות הרפואי והסיעודי על מצב המוניטור, על מנת לאבחן מיידית הידרדרות של המצב.
• תאוטות משתנות שונות אחת מן השנייה בעוצמתן והן נובעות מלחץ של חבל הטבור. מצב זה נחשב ליותר חמור ממצב של תאוטות מוקדמות, אולם עדיין איננו נחשב למצב חירום. נדרש לבצע פעולות כמו שינוי תנוחת היולדת, מתן חמצן, הזלפת סליין לחלל מי השפיר, דגימת דם העובר והפסקת הטיפול בפיטוצין (במידה שניתן).
• תאוטות מאוחרות הן הגרועות ביותר ומצביעות על מצב של חוסר אספקת דם לשליה, שמביא לירידה מסוכנת ברמת החמצן בדם העובר. במקרה כזה חובה לשלול באופן מיידי היפוקסיה עוברית (חוסר חמצן של העובר) בטרם יופיע מצב של ברדיקרדיה קשה אצל העובר עד כדי עצירה מוחלטת של דופק הלב ומות העובר ברחם אימו.

במקרה של האטה ללא התאוששות בדופק העובר, חובה לבצע ניתוח קיסרי דחוף/בהול לצורך חילוצו של העובר על מנת להימנע מנזק מוחי בשל תשניק (אספיקציה).

אין חולק כי עובר המצוי במצוקה בשל ברדיקרדיה עלול להינזק בשל חוסר חמצן ולכן יש לחלצו בהקדם האפשרי כאשר כל דקה קובעת. בעבר קבע נייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות ולגניקולוגיה (לפני שינויו ב-10.5.17) שיש לבצע ניתוח קיסרי בתוך 30 דקות מרגע קבלת ההחלטה על הצורך בביצועו. נכתב: "יש לדאוג לתנאים שיאפשרו ביצוע ניתוח קיסרי תוך 30 דקות מרגע ההחלטה".  בעדכון הנייר בשנת 2017 הושמט עניין 30 הדקות ובצדק, שכן 30 דקות יכולים להיות זמן קצר במקרה אחד או זמן ארוך מדי במקרה אחר – יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו ואין לקבוע 30 דקות כפרק זמן אחיד לכל מקרה.

בנוסף, מניסיוננו וידיעתנו נעיד כי במרבית בתי החולים בארץ, אם לא בכולם, ובטח כיום, מתבצע הניתוח הקיסרי תוך דקות ספורות מרגע ההחלטה על ביצועו- ביכולתו של איש צוות הלידה (אחות חדר מיון, מיילדת, רופא) לזהות מיד את המצוקה העוברית במוניטור ולהבהיל היולדת לחדר הניתוח הקיסרי, הממוקם גם סמוך מאוד בדרך כלל למיון ולחדרי הלידה. תוך שניות ניתן להעביר את היולדת ממיון היולדות או מחדר הלידה לחדר הניתוח, ותוך דקות בודדות ניתן לחלץ את התינוק בנוהל בהול (הכולל ויתור על פעולות כמו בדיקות קרישה וכו' מפאת הצורך הבהול בניתוח). בפועל, במקרים אלו נהוג ממש לרוץ עם מיטת היולדת לחדר הניתוח לצורך חילוץ מהיר ככל שניתן של העובר הסובל ממצוקה. כל דקה קובעת ועשויה לעשות את ההבדל בין תינוק שייוולד עם נזק מוחי ויחיה עם נכות כל חייו לבין תינוק בריא.

להלן דוגמאות למקרים שכיחים של תביעות רשלנות רפואית בשל מצוקה עוברית בלידה*:

• אי ניטור קצב לב העובר סביב הלידה: כאמור, על צוות הלידה מוטלת חובה לנטר קצב לב העובר סביב הלידה. למעשה חיבור היולדת למוניטור היא אחת הפעולות השגרתיות הראשונות המבוצעות עם קבלת היולדת לבית החולים (במקרים של יולדת בסיכון – החיבור למוניטור חייב להיות מיידי). אחד המצבים העלולים לגרום לאיחור בזיהוי האטות קצב לב העובר הוא במקרה בו לא חוברה היולדת בזמן למוניטור עוברי.
• אי זיהוי ההאטות המופיעות במוניטור העוברי: לפעמים היולדת מחוברת למוניטור לניטור קצב לב העובר בזמן, אך המוניטור לא זוכה להתייחסות הנדרשת וההאטות המופיעות בו לא מאובחנות. על צוות הלידה מוטלת חובה לעקוב אחר תדפיסי המוניטור ולזהות שינויים המצריכים התערבות (כמתואר לעיל). אי זיהוי האטות קצב לב העובר המופיעות במוניטור עלול להוות רשלנות ולזכות בפיצוי אם בשל כך נגרם נזק ליילוד.
• לפעמים ההאטות מזוהות אך לא מטופלות כנדרש. מקרים אלו עשויים להיחשב לרשלנות רפואית, אם לא ניתן הטיפול הנדרש בהתאם לסוג ההאטות שהופיעו במוניטור. למשל, אי הפסקת מתן פיטוצין במקרה של הופעת תאוטות משתנות במוניטור. סיבה קלאסית לתביעת רשלנות בלידה במקרים אלו היא עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי במקרה של הופעת ברדיקרדיה, כפי שהתייחסנו בהרחבה לעיל.

*מדובר ברשימה חלקית בלבד. יש לבחון כל מקרה לגופו.