בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, נקבע כי בית חולים בצפון הארץ יפצה קשישה ב-1,800,000 ₪ בשל רשלנות רפואית שגרמה לשבץ מוחי. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, שייצגו בתביעה, מסבירים מה הייתה הרשלנות במקרה זה ואיך חושב הפיצוי ששולם לתובעת
פיצוי בשל רשלנות רפואית שגרמה לשבץ מוחי (סטרוק)
מה הייתה הרשלנות שגרמה לשבץ מוחי ?
התובעת, אישה כבת 63, סבלה ממחלה ויראלית, לאחריה הופיעה אצלה דלקת של קרום הלב (פריקרדיטיס). הדלקת אובחנה באיחור וגם כשאובחנה – טופלה בצורה לא מספקת. בשל כך הופיע אצל התובעת שבץ מוחי (כתוצאה מפרפור פרוזדורי הלב ו"זריקת" קריש דם מהלב למוח) והיא נותרה עם נכות משמעותית הפוגעת בתפקודה הכללי ובכלל.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא קרדיולוג בכיר, אשר קבע כי מדובר במקרה זה ברשלנות רפואית חמורה. להלן עיקרי קביעותיו של הקרדיולוג בחוות הדעת:
"כמתואר, במהלך מחלתה של הגב' פלונית-אלמונית היו מספר תחנות בהן נלקחו החלטות רפואיות בלתי סבירות שבסופו של דבר גרמו לכך שהיא פיתחה שבץ מוחי קשה שלא טופל בצורה נכונה ועל כן היא נשארה נכה לכל חייה:
בפנייתה הראשונה למיון – לא בוצעו הבדיקות הנחוצות לאבחן פריקרדיטיס, הגם שנשלחה למיון על ידי רופא המשפחה בכוונה ברורה לשלול מחלה זו.
הקרדיולוג בקופת חולים שאבחן את המחלה ומצא נוזל פריקרדיאלי בכמות בינונית בבדיקת אקו לב, לא שלח את החולה לאשפוז.
במיון בית החולים בזמן האירוע החריף, החולה לא קיבלה טיפול ב – TPA שעשוי היה למנוע ממנה נכות קבועה וקשה. כמו כן כלל לא הועלתה האפשרות לשלוח את החולה למרכז רפואי בו ניתן לבצע צנתור ניאורולוגי".
המומחה קבע בחוות דעתו כי לו הייתה הדלקת מאובחנת בזמן, ניתן היה להימנע מהחמרתה והופעת פרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation) ושבץ מוחי. לו הייתה התובעת מאושפזת בבית החולים, ניתן היה לנקז הנוזל הפריקרדי ולמנוע פרפור פרוזדורים ושבץ מוחי. לו הייתה התובעת מקבלת הטיפול המקובל בעת שבץ מוחי חד ב-TPA, ניתן היה למזער נזקי השבץ.
משלא נוצלו ההזדמנויות שהיו למנוע הופעת השבץ המוחי אצל התובעת, הפכה היא נכה ומוגבלת.
איך חושב הפיצוי שקיבלה התובעת בשל הרשלנות ?
חישוב הפיצויים נערך על בסיס הנכות שנגרמה לתובעת בשל הרשלנות, היותה חברת קיבוץ, גילה וצרכיה התפקודיים, השיקומיים והאחרים. במקרה זה דובר באישה שלא עבדה (חברת קיבוץ), בת 63, שנותרה עם נזק מגביל. עיקר הפיצוי במקרה זה היה עבור ראשי הנזק של עזרת הזולת (הצורך של התובעת בעזרה בתפקודי היומיום, ליווי והשגחה) וראש הנזק של כאב וסבל, צער ועגמת הנפש שנגרמו לתובעת בשל הרשלנות ותוצאותיה.
הצדדים פנו בהמלצת בית המשפט להליך של גישור, במסגרתו נחתם הסכם פשרה לפיו תפוצה התובעת ב-1,200,000 ש"ח, בנוסף לכ-600,000 ש"ח נוספים שהיא מקבלת מהביטוח הלאומי (סה"כ 1,800,000 ש"ח).
רוצה לקרוא על עוד סכומים שהתקבלו בתביעות רשלנות רפואית בטיפול עורכי הדין ג. נסים -א. דר ?
