בהסדר פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין, נקבע כי בית חולים בצפון הארץ ישלם 1,500,000 ש"ח פיצוי בשל כך שהעניק לתובע טיפול תרופתי אסור שגרם לשבץ מוחי. לפיצויים אלו התווספו הטבות של מימון אשפוזו של התובע במוסד סיעודי על ידי משרד הבריאות בסך 6,000 ש"ח לחודש וכן קצבאות ביטוח הנכות מהמוסד לביטוח לאומי בסך 5,000 ש"ח לחודש.
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, שייצגו התובע, מסבירים בשורות הבאות על הרשלנות ועל הפיצוי שהתקבל
התובע היה מאושפז במחלקה לטיפול נמרץ במצב קשה, בשל זיהום נרחב בגופו. בשל לחצי דם גבוהים שנמדדו לתובע, הוחלט להעניק לו טיפול תרופתי להורדת לחץ הדם, ואולם בשל טעות של אחות הטיפול הנמרץ, ניתן לתובע מינון הגבוה פי עשרה מהמינון שצריך היה לתת לו (100 מ"ג במקום 10 מ"ג). טיפול שגוי זה גרם לירידות גסות בלחץ הדם של התובע ולהופעת שבץ מוחי. בית החולים ניסה לטשטש את הטעות ולמחוק הראייה לכך שניתן לתובע הטיפול התרופתי השגוי, אך לאחר שהתקבלה בקשת התובע באמצעות משרדנו לקבלת צו לבדוק מחשבי בית החולים, נשלח מומחה למחשבים מטעמנו שבדק מחשבי בית החולים וגילה המחיקה.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה לטיפול נמרץ, אשר קבע בחוות דעתו כי במקרה זה ניתן לתובע טיפול הגבוה פי עשרה מהמקובל. הטיפול במינון הגבוה גרם לצניחות גסות בלחץ דמו של התובע.
מומחה לנוירולוגיה מטעם התובע קבע בחוות דעתו שצורפה לתביעה, כי השבץ המוחי בו לקה התובע (watershed stroke), מוכר כשבץ מוחי שנגרם על רקע צניחות בלחצי הדם. מתן הטיפול התרופתי השגוי גרם לצניחות גסות בלחץ הדם של התובע ולהופעת השבץ המוחי אצל התובע.
כתוצאה מנזקי השבץ המוחי הופיע שיתוק בפלג גוף אחד של התובע (המיפלגיה). שיתוק זה הפך התובע למוגבל והוא עבר להתגורר מאז במוסד סיעודי.
[להרחבה על נסיבות התביעה והרשלנות במקרה זה לחצ/י כאן]
במסגרת ניהול ההליך בבית המשפט, פנו הצדדים להליך של גישור. במסגרת הליך זה הונחה הצעה לפצות התובע ב-1,500,000 ש"ח, מלבד המשך מימון מלא של משרד הבריאות את שהותו של התובע במוסד הסיעודי, כמו גם המשך תשלום קצבאות חודשיות מהמוסד לביטוח לאומי.
במקרה זה, כמו בכל מקרה של פיצויים בתביעות רשלנות רפואית, נתוניו האינדיבידואליים של המקרה הם שהכתיבו את גובה הפיצוי בתביעה: במקרה זה גילו של התובע, לצד שכרו ערב האירוע, העובדה שמלוא צרכיו הסיעודיים והקיומיים ממולאים על ידי המוסד הסיעודי בו הוא מתגורר, הכאב והצער שנגרמו לתובע בשל השלכות השבץ שעבר – כל אלו היו פקטורים רלבנטיים לחישוב הפיצוי