פיצויים ברשלנות רפואית בשל התקף לב

התקף לב עלול לנבוע מטיפול רפואי רשלני. נזקי התקף לב עלולים לגרוע מתפקודו ומתוחלת חייו של הנפגע. מתי רשלנות רפואית במקרה של התקף לב תזכה הנפגע בפיצוי ? מהם הנזקים שמפצים בגינם במצבים אלו ומהו היקף הפיצוי הצפוי לאדם התובע פיצויים בשל רשלנות רפואית שגרמה להתקף לב ? כל זאת ועוד מידע רלבנטי מעורכי הדין גיא נסים ואביחי דר

התקף לב או בלשון מקצועית "אוטם שריר הלב", הוא מן השכיחים שבמחלות הלב. גורמי סיכון כמו גיל מבוגר, עישון, השמנה, כולסטרול, רקע משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר ועוד- עשויים לסייע לרופא לאתר מבעוד מועד את מי שנמצא בסיכון מוגבר להתפתחות התקף לב, ולהעניק טיפול מניעתי מקובל. כמו כן, ישנם שלל מצבים רפואיים המעלים הסיכון לאוטם שריר הלב, כמו למשל בעיות קרישה- חולים שכאלו אמורים לקבל גם כן טיפול מניעתי מתאים. לפעמים חולה מגיע לרופא עם תלונות המבשרות על סיכון להתקף לב, כגון תעוקת חזה. גם במצבים אלו מוטלת חובה על הרופא לנקוט בכל הנדרש כדי לאבחן או לשלול הסיכון ולטפל בהתאם לממצאים.

שלל הטיפולים ואמצעי האבחון הקיימים כיום, בכל הקשור להתקף לב, הינו רחב – ישנו טיפול תרופתי מונע כגון אספירין, סטטינים לכולסטרול, טיפול ללחץ דם וכו'. ישנם אמצעי אבחון זמינים כמו למשל אק"ג, מיפוי לב, בדיקות אנזימים כגון טרופונין וצנתור אבחנתי.

המאפיין את התקף הלב הוא אלמנט הזמן – התקף לב, כשהגיע, דורש טיפול מיידי על מנת למזער ככל הניתן הנזק לשריר הלב ולהציל תפקוד וחיים. קיים חלון זמנים די צר במסגרתו ניתן לטפל ולמנוע נזקים בלתי הפיכים.

מהבחינה המשפטית, מאחר שהתקף לב עלול לגרום לנזקים חמורים- כולל חלילה מוות- במידה שאינו מטופל כנדרש, אזי לכשמתעורר ולו חשד קל להתקף לב, מוטלת על הרופא חובה לעשות כל הנדרש על מנת לשלול האבחנה המסוכנת של התקף לב.

אי הענקת טיפול הולם, ברמת מיומנות סבירה ותוך כדי שמירה על מידת זהירות סבירה, עלול להיחשב לרשלנות רפואית המזכה בפיצוי כספי. הדרך להוכיח זאת ידועה לעורכי דין העוסקים בתחום הרשלנות הרפואית, המסתייעים לצורך כך במומחים רפואיים מתאימים המצויים עימם בקשרי עבודה וכותבים עבור התובעים במקרים המתאימים חוות דעת לביסוס תביעה בעילה של רשלנות רפואית.

לאחר שבית המשפט משתכנע כי התרחשה רשלנות בטיפול בהתקף הלב, עוברים לדון בנזקים שנגרמו למטופל בשל הרשלנות. נזקים אלו הם העומדים בבסיס הפיצוי.

כאמור לעיל, מה שקובע את גובה הפיצוי לו יהיה זכאי התובע הניזוק מרשלנות רפואית שגרמה להתקף לב, הינו היקף הנזק שנגרם לו. חשוב לציין כי עקרון הפיצויים בנזיקין, בתוך כך בתביעות בגין רשלנות רפואית, הינו אינדיבידואלי -היקף הפגיעה שנגרמה לתובע מבחינה רפואית לצד נתוניו האישיים של התובע- גילו, עיסוקו וכישוריו, צרכיו הרפואיים, הסטאטוס המשפחתי שלו ועוד גורמים אישיים רלבנטיים, הם-הם שיכתיבו את גובה הפיצוי.

במסגרת חוות דעת של מומחה רפואי המצורפת לתביעת הפיצויים בשל רשלנות בהתקף לב, נקבעים לתובע אחוזי נכות. ככל שהפגיעה חמורה יותר, כך אחוזי הנכות שייקבעו יהיו גבוהים יותר ובדרך כלל גם הפיצוי יהיה גבוה יותר. הנכות הרפואית נקבעת לפי סעיפי נכויות, כאשר הפקטורים הרלבנטיים במקרה של התקף לב הם מקטע הפליטה של הלב לפי בדיקת אקו-קרדיוגרפיה ומדרג מבחן המאמץ של החולה (לפי הקלסיפיקציה של ה-NYHA). טווח הנכויות נע בין 0% ל-100% נכות.

להלן אופן חישוב הפיצויים במקרה של רשלנות מהתקף לב:

אובדן השתכרות/כושר השתכרות: התובע הניזוק מהתקף הלב בשל הרשלנות, זכאי במסגרת תביעתו לפיצוי בגין אובדן שכר שנגרם לו בתקופת המחלה, כמו גם פיצוי בגין אובדן כושרו להשתכר בעתיד ועד גיל פרישה (67). אחוזי הנכות שנקבעו לתובע, ישמשו בדרך כלל כלי עזר לחישוב, באופן בו שכרו של התובע לפני האירוע יוכפל בגובה אחוזי הנכות שנקבעו לו. הסכום שיתקבל יהוון עד גיל 67 – וזהו הפיצוי שיידרש בגין הפסדי השכר הצפויים בעתיד. חשוב לציין כי אופן החישוב של אובדן השכר בעתיד, שונה במקרה של תביעת עיזבון ו/או תלויים במקרה שבו הרשלנות גרמה למוות של החולה. [להרחבה על פיצויים במקרה מוות מרשלנות רפואית לחצ/י כאן].

פיצוי בגין כאב וסבל: התובע הניזוק זכאי במקרים אלו לפיצוי גם בגין הכאב והסבל שנגרמו לו בשל הפגיעה. לפעמים מדובר בנכויות קשות שהפכו הניזוק מאדם עצמאי ומתפקד לנכה קשה ומוגבל. במקרים אלו, הפיצוי בגין הכאב והסבל הכרוכים בחיים שכאלו, יהיה משמעותי – סדר גודל של מאות אלפי שקלים. במסגרת זו, במידה שנמצא כי הפגיעה בשל הרשלנות קיצרה תוחלת חייו הצפויה של הניזוק-התובע, ייפסק סכום כסף נוסף בגין אובדן שנות החיים. ככל שמדובר ביותר שנות חיים שאבדו, כך ייפסק יותר בגין קיצור תוחלת החיים.

פיצוי בגין ליווי וסיעוד- יש והפגיעה הלבבית הפכה התובע-הניזוק לנכה מוגבל הזקוק לעזרה. הצורך בעזרה יכול להיות בקניות, ניקיון, בישול וכדומה. כמו כן, יש מי שהפגיעה הפכה אותו לנכה סיעודי הזקוק למטפל צמוד לצורך ביצוע פעולות היומיום, לרבות רחצה והלבשה. ישנם מקרים שהפגיעה מצריכה השגחה מלאה או ליווי צמוד בבית ומחוצה לו. בעקרון, ככל שהפגיעה חמורה יותר והפכה התובע-הניזוק למוגבל יותר, כך ייפסק פיצוי גבוה יותר בגין אב נזק זה. עקרונית, הפיצויים נעים בטווח של מאות שקלים לשבוע ועד עשרות אלפי שקלים לחודש (כמו למשל לאדם הזקוק לעזרה צמודה 24/7 – שאז הפיצוי בגין אב נזק זה עשוי לעבור גם את ה-20,000 ש"ח לחודש).

פיצוי בגין ריפוי, שיקום ואביזרים– התובע-הניזוק זכאי לפיצוי גם בגין טיפולים רפואיים להם נזקק ויזדקק, ייעוצים עם מומחים, טיפולים נפשיים, כמו גם אביזרי שיקום וציוד נילווה, כגון כסאות גלגלים, מעלון ועוד.

פיצוי בגין דיור – מי שבשל הפגיעה הפך נכה מוגבל הזקוק למשל לכיסא גלגלים ומטפל צמוד, עשוי להיות זכאי לפיצוי בגין עלויות דיור הן עבור התאמות הבית לנכותו, כגון בניית רמפה לכיסא גלגלים, התאמת מעברים בבית וכו', והן עבור חדר למטפל ולציוד (הרחבת הבית).

פיצוי בגין ניידות- מי שנפגע כושרו להתנייד בשל הפגיעה, עשוי להיות זכאי לפיצוי בגין הוצאות ניידות מוגברות, כל שכן התאמת רכב נכים.

*מדובר ברשימה חלקית בלבד.

במידה שבית המשפט משתכנע, במסגרת תביעת רשלנות רפואית, כי בשל רשלנות רפואית חווה התובע התקף לב שגרם לו נזק, עובר הוא לבחון את היקף הנזקים שנגרמו לתובע.

היקף הנזקים שנגרמו לתובע לצד נתוניו האישיים, הם אלו שיקבעו את גובה הפיצוי שייפסק בתביעה. נתונים כמו אחוזי הנכות הרפואית שנגרמה לתובע, גילו, עיסוקו ערב האירוע וכישוריו, צרכיו בשל האירוע ועוד- הם העומדים בבסיס החישוב.

ככלל ניתן לומר שככל שמדובר בתובע-ניזוק צעיר יותר, מוכשר יותר, שספג פגיעה קשה ומגבילה יותר- כך הפיצוי שייפסק בגין הרשלנות יהיה גבוה יותר.

באופן כללי ועקרונית, סכומי הפיצויים בתביעות אלו נעים בטווח של מאות אלפי ועד מיליוני שקלים- כל מקרה כאמור על פי נסיבותיו.