טעויות וכשלים רפואיים עשויים להוות רשלנות רפואית. במידה שבשל הרשלנות נגרם למטופל נזק, ניתן לתבוע פיצויים. לצורך זה יש לשכור שירותי עורך דין. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מציגים טיפים לבחירת עורך דין לרשלנות רפואית
טיפים לבחירת עורך דין לתביעת רשלנות רפואית
עורך דין מומחה לרשלנות רפואית ?
החוק בישראל אוסר על עורך דין להציג עצמו כ"מומחה" לרשלנות רפואית, מכיוון שאין מומחיות פורמאלית כזו. לפי הדין הישראלי, לא קיימת אפשרות לעורך דין, לקבל רישיון מומחה בתחום דיני הרשלנות הרפואית (וגם אגב לא בכל תחום משפטי אחר, בשונה למשל מעולם הרפואה בו ניתן להתמחות ולרכוש תחומי מומחיות ספציפיים).
היעדר מומחיות פורמאלית בתחום הרשלנות הרפואית, לא מונע מעורכי דין להציג עצמם כמומחים בתחום. לפעמים מדובר בלא יותר מגימיק שיווקי, אשר עלול לפגוע בסופו של דבר בלקוח. לכן, כדאי להיות ערים לדבר לפני שבוחרים בעורך הדין.
כללים לבחירת עורך דין לרשלנות רפואית
1. רישיון בתוקף לעסוק בעריכת דין
החוק בישראל מאפשר להשעות או לשלול רישיונו של עורך דין שפעל שלא כדין. עם זאת, קרו כבר מקרים בהם עורכי דין שרישיונם נשלל או הושעה, המשיכו לייצג לקוחות. קרו גם מקרים בהם אנשים שאינם עורכי דין כלל הציעו לייצג נפגעי רשלנות רפואית.
מי שאינו מוסמך ומתאים לייצג נפגע רשלנות רפואית בתביעתו עלול לגרום לתובע נזק של ממש בהליך המשפטי, שלא ניתן לתקנו. אנשים כאלה גם אינם מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית, כך שברוב המקרים לא ניתן יהיה לתבוע מהם פיצוי על הנזקים שהם גרמו.
לכן, מומלץ תחילה לוודא את התנאי הבסיסי, כי עורך הדין המיועד לייצג בתביעה בעל רישיון עורך דין תקף. דרך אפשרית לעשות זאת היא על ידי בדיקה במרשם עורכי הדין שנמצא באתר של לשכת עורכי הדין (ראה למטה).
2. המלצות וביקורות
ההמלצה הטובה ביותר על עורך דין מתאים לייצוג נפגע בתביעת רשלנות רפואית היא מעורך דין אחר, אם אתם מכירים אחד כזה, שיוכל לברר עם הקולגות שלו מי נחשב לעורך דין מקצועי ומיומן בתחום הרשלנות הרפואית.
גם המלצה מאחד הלקוחות בהם טיפל עורך הדין יכולה לסייע. ניתן לבקש מעורך הדין המיועד הסכמה של לקוח עבר שלו, לשוחח אתו על חווית השירות שקיבל מעורך הדין.
ניתן לבדוק ביקורות על עורך הדין באינטרנט, במקומות מהימנים כמו הביקורות של גוגל, המצויות תחת פיקוח קפדני ונחשבות אמינות.
מומלץ להיכנס לאתר של עורך הדין, לקרוא על תביעות בהן מטפל, הישגיו, מקרים שפורסמו בתקשורת בהם טיפל עורך הדין וכדומה.
3. ניסיון וותק של עורך הדין בתחום הרשלנות הרפואית
אומרים אין חכם כבעל הניסיון. לניסיון משקל קריטי בהצלחת תביעת רשלנות רפואית.
תביעת רשלנות רפואית עשויה להימשך שנים ארוכות. "חיי מדף" ממוצעים של תביעה כזו הם כ- 3-5 שנים. במידה ובסוף התהליך מוגש ערעור על ידי מי מהצדדים, יתווספו לתהליך עוד כשנתיים בממוצע. כדי שעורך דין ייחשב בעל ניסיון אמיתי בתביעות רשלנות רפואית, מומלץ שיהיה לו ותק של לפחות 10 שנים בתחום. הבעיה היא שהחוק בישראל מאפשר לעורך דין לייצג בכל תביעת רשלנות רפואית, ללא כל ניסיון או ותק מינימלי. לפיכך, עורך דין בישראל יכול יום לאחר שקיבל את רישיון עורך הדין, לייצג בתביעת רשלנות רפואית סבוכה, שעה שבפועל אין לו את הניסיון הנדרש לטפל בתביעה כזו.
לכן, במהלך הפגישה עם עורך הדין, אל תהסס/י לשאול את עורך הדין כמה שנים הוא עוסק בתביעות רשלנות הרפואית ועל מקרים בהם טיפל.
4. רשלנות רפואית היא תחום עיסוק יחיד או לפחות עיקרי
על אף היעדר מומחיות פורמלית של "מומחה", של עורך דין בתחום הרשלנות הרפואית, ישנם בישראל משרדי עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית ועוסקים בתחום זה כתחום עיסוק יחידי.
ההתמחות בתחום משפטי צר והעיסוק רק בתביעות אלו מדי יום ביומו, תוך למידת כל העדכונים, פסקי הדין והספרות רק בתחום זה, משפרים מאוד את מיומנות עורך הדין ולפיכך מגדילים את סיכויי ההצלחה בתביעה.
המלצתנו, אם כן, היא לבחור בעורך דין שעוסק בתביעות רשלנות רפואית לכל הפחות כתחום עיסוק עיקרי, ולא כעוד תחום מני רבים בהם עוסק עורך הדין.
5. שכר טרחת עורך הדין
לפני תחילת הטיפול בתביעה, מוחתם הלקוח על הסכם שכר טרחה ברשלנות רפואית, בו נקבעים תנאי ההתקשרות בינו לבין עורך הדין.
על פי רוב, עורך דין המייצג בתביעת רשלנות רפואית מתנה את תשלום שכר הטרחה בפיצוי שיתקבל בסוף התהליך, אם יתקבל. כלומר, רק במידה שהתביעה מסתיימת עם פיצוי, יקבל עורך הדין שכר טרחה בצורה של אחוזים מהפיצוי. שיטת תגמול זו טובה לשני הצדדים: לעורך הדין יש תמריץ להשיג ללקוח פיצוי גבוה ככל שניתן והלקוח אינו צריך לשלם מראש, וגם אינו חייב בתשלום שכר טרחת עורך דין במידה שהתביעה נכשלת.
ישנם עורכי דין שיגבו 15% מהפיצוי וישנם כאלה שיגבו 33%. בקרב עורכי דין מקצועיים ובעלי ניסיון, שתחום הרשלנות הרפואית הוא תחום העיסוק העיקרי או היחידי שלהם, מקובל לגבות שכר טרחה על הסקאלה שבין 20% עד 30% מהפיצוי (בתוספת מע"מ).
חשוב לא לְהִתְפַּתּוֹת לשכור שירותי עורכי דין הדורשים שכר טרחה נמוך מהמקובל. העסקה הזולה ביותר היא לא בהכרח העסקה המשתלמת יותר. כפי שהודגש קודם, המיומנות והניסיון בתביעות רשלנות רפואית קריטיים להצלחה בתביעה ולמיקסום הפיצוי עבור הלקוח. מי שמשלם בזול עלול לגלות בסוף שיצא שכרו בהפסדו- אולי שכר הטרחה שישלם יהיה נמוך יותר, אבל הוא גם ייגזר מפיצוי נמוך הרבה יותר.
