חוות דעת ברשלנות רפואית

תנאי הכרחי להגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית הוא צירוף חוות דעת של רופא מומחה לכתב התביעה, שקובע שהיתה רשלנות שגרמה לנזקי התובע. הבעיה היא שלא תמיד ניתן לאתר רופא מומחה שמוכן להעיד נגד קולגות שלו, לפעמים חבריו לספסל הלימודים או לעבודה בבית החולים. גם מחיר חוות הדעת גבוה למדי. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מהי חוות דעת רפואית בתביעת רשלנות רפואית, איך ניתן להשיג חוות דעת לתביעה ומהן העלויות  – כל זאת ועוד בשורות הבאות

על פי הוראות תקנה 87 לתקנות סדר הדין האזרחי, אדם שטוען בתביעתו טענות רפואיות, צריך לבסס טענותיו בחוות דעת של מומחה רפואי. "מומחה" מוגדר בתקנות כ"מי שמוכר כמומחה לפי כל דין". מומחה רפואי הוא רופא שרשום ברישומי משרד הבריאות כבעל רישיון מומחה.

חוות הדעת צריכה להיות ערוכה בהתאם לדיני הראיות. באופן כללי ועקרוני צריכה חוות הדעת לכלול את פרטי הרופא ומומחיותו, תיאור עובדות המקרה, דיון ומסקנות, לרבות רשימה של המסמכים הרפואיים עליהם ביסס המומחה קביעותיו, וכן רשימת אסמכתאות התומכות בקביעותיו המקצועיות של הרופא בחוות הדעת. כמו כן, צריכה חוות הדעת לכלול הצהרה של הרופא בדבר אי מסירת עדות שקר.

כאמור לעיל, על התובע ברשלנות רפואית לצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה רפואי לצורך ביסוס טענותיו הרפואיות. אחת הבעיות עם דרישה זו מצד התובע, היא הקושי לאתר מומחה רפואי שיהיה מוכן להעיד על רמת הטיפול שנתנו רופאים אחרים ולקבוע כי התרשלו בתפקידם, כאשר לפעמים מדובר בחבר לספסל הלימודים, לעבודה בבית החולים או לאיגוד הרפואי. מלבד זאת, לפעמים מעורב בטיפול הרשלני רופא בעל שם או מוסד רפואי יוקרתי, כך שנוצר גם חשש של המומחה הרפואי להעיד נגד גופים חזקים ולסגור עבורו דלתות. בעיה זו מתחזקת במדינה קטנה כמו ישראל בה "כולם מכירים את כולם".

עוד חשוב לציין שלפי הוראות התקשיר (תקנון שירות המדינה) קיימות הגבלות על רופאים העובדים בבתי חולים בבעלות המדינה (רוב בתי החולים בארץ הם בבעלות המדינה- משרד הבריאות) לכתוב חוות דעת בתביעות המתנהלות נגד המדינה. מגבלה זו מוסיפה לקושי הקיים ממילא לאתר רופא מומחה שיכתוב עבור תובע ברשלנות רפואית חוות דעת.

בין אם בשל החששות והמגבלות שהוזכרו לעיל, ובין אם בשל הסכמי שתיקה בין הרופאים של "שמור לי ואשמור לך", קיים "קשר שתיקה" בין הרופאים שגורם לפעמים לקושי לאתר בישראל מומחה רפואי שיהיה מוכן להעיד על רשלנות ולפעמים אין מנוס מגיוס מומחים מחו"ל, כפי שעשינו כבר מספר פעמים בעבר.

לפי התקנות התקפות כיום, בסמכותו של בית המשפט למנות מומחה רפואי אשר יכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. סמכותו זו של בית המשפט הינה מוחלטת, ובלבד שניתנה לצדדים האפשרות להשמיע טענותיהם בנדון.

לפי פסיקת בית המשפט העליון, אמנם מי שמכריע בשאלות שבתביעה הוא בסופו של דבר השופט, אולם אפשרותו של בית המשפט לסטות מקביעות המומחה שמונה על ידו במקרים של רשלנות רפואית, הינה מוגבלת ונדירה ביותר. מומחה בית המשפט נחשב לפי הפסיקה ל"זרועו הארוכה" של בית המשפט ונדירים הם המקרים בהם יסטה השופט מקביעותיו המקצועיות של המומחה שמינה.

הבעיה עם מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית היא שרופאים נוטים להגן על רופאים ולכן כשממונה מומחה מטעם בית המשפט, קיימת הטייה מובנית לטובת הרופאים הנתבעים, לפעמים אף במחיר האמת.

הרצון של רופאים להגן על רופאים גם במחיר האמת עלה לכותרות לאחרונה על ידי רן רזניק, כתב הבריאות של עיתון ישראל היום, שחשף פרקטיקה של מומחים רפואיים בישראל, לכתוב חוות דעת שקריות לבתי המשפט במטרה להגן על חבריהם הרופאים הנתבעים ברשלנות רפואית. בכתבה של רן רזניק נחשפו מסמכים מתביעות שונות שהתנהלו במערכת המשפט, בהן הוגשו חוות דעת שקריות לבית המשפט לפיהן הטיפול שניתן היה מיטבי ולא רשלני, בעוד שבפועל התגלו "ייעוצים פנימיים" שאותם רופאים כתבו "מאחורי הקלעים" לעורכי הדין המגינים על הרופאים, לפיהם כן הייתה רשלנות בטיפול.

קיים חשש שהרצון להגן על חברים למקצוע, לצד הסלידה של מרבית הרופאים מתביעות רשלנות רפואית, איננו פוסח גם על מקרים בהם ממנה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו והדבר עלול להביא לעיוות דין, כפי שאכן קבעה הוועדה לבדיקת האחריות לפגיעה בטיפול רפואי (1999) – לאחר ששמעה עשרות עדים בתחומי הרפואה והמשפט: "הפקדת ההחלטה בידי מומחה או מינויו של מומחה מטעם בית המשפט, שיגיש חוות דעת, חשופים לאותו סיכון, שלרופא יש דעה שמקורה בהכשרתו, בניסיונו או באסכולה שעליה הוא נמנה… הפקדת ההכרעה בידי המומחה עלולה להביא לעיוות דין".

העלות של חוות דעת מומחה רפואי בתיקי רשלנות רפואית, נעה בטווח שבין 5,000 ₪ ל-20,000 ₪ ואף יותר. במקרים מסוימים יש צורך ביותר מחוות דעת אחת.

קיימת כיום אפשרות במקרים מסוימים לקבל מימון חיצוני לצורך התשלום על חוות הדעת, כאשר החזר ההלוואה הוא בסוף ההליך, רק במידה שזוכים בפיצוי.

חוות דעת רפואית הכרחית לביסוס תביעה של רשלנות רפואית. על אף הבעייתיות הנובעת מהמצב המשפטי הקיים, זוהי כיום דרך המלך להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. קשר השתיקה הקיים בין הרופאים עליו עמדנו לעיל וכן העובדה כי המערכת הרפואית, ככל מערכת, נוטה להגן על עצמה גם אם זה בא על חשבון האמת והצדק, יוצרים קשיים על התובע פיצויים ברשלנות רפואית. הקושי מתחדד ועולה עד כדי חשש אמיתי לעיוות דין של התובע, במקרים בהם מחליט בית המשפט למנות מומחה רפואי בתביעת רשלנות רפואית.

עורכי דין מנוסים ברשלנות רפואית נמצאים בקשרים עם רופאים מומחים שונים, ומסוגלים בדרך כלל לאתר מומחה מתאים שיכתוב חוות דעת לתביעה. עלות חוות הדעת גבוהה יחסית, אולם הוצאה זו, ככל הוצאות המשפט, מוחזרת לתובע אם הוא זוכה בתביעתו וכיום ניתן לקבל בתנאים מסוימים הלוואה לצורך מימון חוות הדעת.