רשלנות רפואית זיהום מחיידק בית חולים

אחת הסוגיות המטרידות במערכת הבריאות בישראל המהווה סיבה לתחלואה ותמותה מיותרות, היא היקף הזיהומים בבתי החולים ברחבי הארץ. לא אחת שומעים בחדשות על אנשים בריאים שנכנסו לניתוחים פשוטים בבית חולים, נדבקו בחיידק, הזדהמו וניזוקו או חלילה נפטרו מהזיהום. מהם חיידקי בתי החולים השכיחים, מתי ייקבע כי מטופל זכאי לפיצוי עקב רשלנות רפואית בשל זיהום מחיידק בית חולים. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

באתר YNET פורסמו דבריו של מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד הבריאות, פרופ' יהודה כרמלי, שאמר שבמהלך השנים 2018-2019 מתו למעלה מ-7,500 מטופלים, בשל חשיפה לזיהומים בבתי חולים. 25% מהמטופלים שנדבקו בחיידק בבית חולים נפטרו בתוך 30 ימים מההידבקות, היתר בתוך שנה.

אין זה סוד שבבתי החולים בישראל ובכלל "מסתובבים" בדרך קבע חיידקים רבים. החיידקים נמצאים על משטחים שונים, כלים ואביזרים, כמו גם על גופם של חולים אחרים וגם של הצוות המטפל. הם עלולים לעבור במגע, בנשימה ובהפרשות השונות.

זיהום כתוצאה מהידבקות בחיידקי בתי החולים נקרא זיהום נוזוקומי (Nosocomial Infection)- זיהום הנרכש בשל אשפוז החולה בבית חולים בשל סיבה אחרת. זיהום נוזוקומי מהווה סיבה לתחלואה ותמותה מיותרות. על פי דיווחים בתקשורת הישראלית, מדי שנה נדבקים בחיידקי בתי חולים אלפי מטופלים, בבתי חולים ובמוסדות אשפוז אחרים, ולוקים בשל כך בזיהום. מאות מהם מתים כתוצאה מכך.

התמונה העגומה של היקף הזיהומים השורצים בבתי חולים בישראל, זכתה לדוח מפורט בנושא של מבקר המדינה, העומד על הסיבות לכך ומציע אמצעים למניעת זיהומים בבתי חולים.

הידבקות בחיידק מחיידקי בתי החולים עלולה לגרום לזיהום במערכות גוף שונות (על פי רוב ב"אתר" בו החיידק בחר להשתכן בגוף), לחדור לדם ולסכן חיי החולה המאושפז בשל זיהום בדם והרעלתו או בעגה המקצועית הופעת אלח דם (ספסיס/SEPSIS בלעז). מלבד זה, הזיהומים עלולים לגרום לנמק רקמות ולצורך בכריתתן.

משזוהה זיהום חיידקי יש צורך להתאים לו טיפול, בדרך כלל אנטיביוטי, ספציפית לפי סוג החיידק. לא תמיד טיפול זה עוזר, בין היתר, לאור עמידותם של חיידקים אלו לרוב סוגי התרופות האנטיביוטיות הקיימות. מצבו הכללי של החולה, כמו גם השלב בו זוהה החיידק, האם חדר כבר לזרם הדם וכיוצא בזאת, הם חלק מהגורמים המשפיעים על סיכויי ההחלמה.

חיידק המרסה Methycillin Resistant Staphylococcs Aureus –  MRSA – סטפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין

המרסה הוא חיידק החי על העור. בעת אשפוז בבית חולים עלול החיידק לנדוד בין המטופלים השונים ו/או המטפלים, לחדור לגוף ולגרום לזיהום מסכן חיים. לפי הערכות, בארה"ב כל שעה מת אדם כתוצאה מחיידק אלים זה. עשרות מיליונים אחרים הם "נשאים" של החיידק ומצויים בסכנת התפרצות מתמדת.

חיידק האצינטובקטר (Acinetobacter)

חיידק האצינטובקטר הוא חיידק גרם שלילי, הנמצא על פי רוב בבתי חולים והלוקים בו הם בדרך כלל חולים המאושפזים בבית חולים לתקופה ממושכת. אחרי מספר ימי אשפוז עלול החיידק לשכון במערכת הנשימה של החולה. מבין החולים שחיידק האצינטובקטר שוכן בגופם, אלו הסובלים ממערכת חיסונית ירודה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח זיהום במוקד בגוף בו נמצא החיידק: במערכת הנשימה (דלקת ריאות), בדרכי השתן (דלקת בדרכי השתן), ובדם- אלח דם (ספסיס) – מצב מסכן חיים.

חיידק KPC – קלבסיאלה פנאומוניה (-Klebsiella Pneumoniae)

הקלבסיאלה פנאומוניה הוא חיידק "על" העמיד בפני סוגי האנטיביוטיקה הקיימים, שוכן במעי ועלול לגרום לדלקת ריאות חריפה ואף לזיהומים קשים בדם.

חשוב לציין שיש עוד לא מעט חיידקים, אך המכנה המשותף לחיידקים שהוזכרו לעיל הוא שכולם, ללא יוצא מן הכלל, נמצאים בשגרה בבתי חולים, בבתי אבות ובמוסדות סיעודיים, ונוטים "להיטפל" לחולים אשר המערכת החיסונית שלהם חלשה, כגון: ילדים, זקנים, חולים אונקולוגים, חולים בתת משקל, חולים המאושפזים עם פצעים פתוחים לאחר ניתוח ועוד.

באופן כללי כל חולה המאושפז בבית חולים עלול להידבק באחד מחיידקי בתי החולים. בעיקר חשופים לסכנה זו חולים עם מערכת חיסונית ירודה ("מדוכאים חיסונית"), הנמצאים בבית חולים באשפוז ממושך, כגון: חולים אונקולוגים, זקנים, חולים הסובלים מתת משקל (חלק מהחולים המאושפזים בבתי החולים מפתחים דיכאון וסובלים מחוסר תיאבון וכתוצאה מכך תת משקל). כמו כן, חולים עם פצעים פתוחים, כגון לאחר ניתוחים, חשופים גם הם לסיכון מוגבר ללקות באחד מחיידקי בית החולים. מטבע הדברים, חולים העוברים ניתוח בבית החולים עלולים ללקות בזיהום עקב שימוש בכלי ניתוח שלא עברו סטריליזציה (עיקור) או עקב סטריליות ירודה של צוות חדר הניתוח.

חשוב להקדים ולציין כי אין בית חולים בו אין חיידקים. משכך, לא כל הידבקות בחיידק בבית חולים תיחשב לרשלנות רפואית המזכה בפיצוי כספי. יחד עם זאת, במידה שהחולה נדבק בחיידק בית החולים בשל אי נקיטת מידת זהירות ו/או מיומנות סבירות, עלול הדבר להיחשב לרשלנות רפואית. להלן דוגמאות למקרים העשויים להיחשב לרשלנות רפואית בשל הידבקות חולה בחיידק בית חולים:

• חוסר שמירה של אנשי הצוות הרפואי על כללי ההיגיינה המחייבים, כגון נטילת ידיים בסבון סטרילי לפני ואחרי הטיפול בחולה, שימוש בכפפות חד פעמיות ועיקור הציוד הרפואי לפני ואחרי בדיקת כל חולה.
• חוסר הקפדה על רמת סטריליזציה במחלקות השונות בבתי החולים, בעיקר בעת ביצוע פרוצדורות פולשניות כגון מתן עירויי דם.
• אי העברת החולה לבידוד מתאים. בישראל קיימת כמות מעטה של חדרי בידוד ולעתים משאירים חולה מזוהם בסביבה לא מבודדת, והדבר עלול לגרום הן להתדרדרות במצב החולה המזוהם והן להדבקה של חולים אחרים במחלקה.
• אי מתן טיפול אנטיביוטי למניעת זיהום לפני ניתוח (אנטיביוטיקה פרופילקטית) במקרים המחייבים זאת.

*מדובר ברשימה חלקית. יש לבחון כל מקרה לגופו.

כפי שצוין לעיל, לא כל הידבקות בחיידק בית חולים תיחשב לרשלנות רפואית. יחד עם זאת, כאשר ניתן להוכיח שהחולה נדבק בחיידק עקב מחדל של הצוות המטפל/בית החולים, יכול שייקבע כי מדובר ברשלנות רפואית. ככל שבשל כך נגרם לחולה זיהום ונזק, ניתן יהיה לתבוע פיצויים כספיים על הנזקים שגרם הזיהום.

קיים קושי מהותי להוכיח כי חולה נדבק בחיידק בית חולים בגלל שאיש צוות פלוני לא שטף ידיים או לא לבש כפפות. באופן דומה קשה להוכיח מהי רמת הסטריליזציה שננקטה לפני שימוש באביזר רפואי כזה או אחר, החשוד בזיהום החולה. יחד עם זאת, נתונים סטטיסטיים כגון הידבקות של מספר חולים במחלקה מסוימת בחיידק בפרק זמן מסוים, עשויים ללמד על קשר אפשרי בין חוסר סטריליות מספקת באותה מחלקת אשפוז לבין הופעת זיהומים בשיעור גבוה. יחד עם זאת, קיים קושי להוכיח ברמת הוודאות הנדרשת כי מחלקה "פלונית" מזוהמת באופן קבוע, בשל היעדר שקיפות בנושא.

חשוב לציין שרובן המכריע של תביעות רשלנות רפואית בשל נזקים שנגרמו למטופלים בעקבות זיהום במסגרת אשפוז בבית חולים, אינן בשל עצם ההידבקות בחיידק המזהם בבית החולים אלא בשל אבחון מאוחר של החיידק המזהם ו/או טיפול לקוי בו.

בכל מקרה בו נגרם למטופל נזק בשל זיהום בבית חולים, מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית על מנת לבדוק האפשרות לתבוע פיצוי כספי בשל נזקי הזיהום.