ניתוחי מוח (ראש) הינם ניתוחים מסוכנים במהותם. טעות קטנה בניתוח ראש עלולה לעלות למטופל ביוקר. כפועל יוצא מכך, יש לבחון היטב האם ישנה הצדקה לניתוח בכל מקרה ומקרה וליידע המטופל על אלטרנטיבות פחות חודרניות ומסוכנות למצבו, ככל שקיימות. מלבד זאת, מוטלת על הרופאים החובה לבצע הניתוח ברמת מיומנות וזהירות סבירה. חובה זו חלה על הצוות הרפואי גם בימים שלאחר הניתוח, בעת האשפוז במחלקה לאחר הניתוח ובמסגרת מעקב מרפאתי.
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים בשורות הבאות מהי רשלנות רפואית בניתוחי מוח, מתי ניתן לקבל פיצוי בשל נזקים שנגרמו למנותח לאחר ניתוח ראש, עד מתי אפשר לתבוע במקרים אלו ועוד מידע רלבנטי למתעניין בפיצוי לאחר ניתוח מוח כושל
הוראות הדין מחייבות קבלת הסכמה מודעת של המטופל לטיפול ניתוחי שניתן לו, מבעוד מועד. במסגרת זו על הרופא ליידע המטופל על סיכוני וסיכויי הטיפול המוצע לו, כמו גם מידע על אלטרנטיבות טיפוליות, ככל שקיימות. חובה זו זוכה למשנה תוקף כשמדובר בניתוחי מוח שהם ניתוחים מסוכנים ביותר. פגיעה בכלי דם או במבנים אנטומיים חיוניים אחרים בניתוח ראש, עלולה לעלות בחיי אדם או בנכות חמורה ומגבילה. משכך, גם אם הרופא המנתח סבור כי ניתוח הוא הטיפול המתאים למטופל וגם אם הוא צודק שאכן ניתוח הוא אפשרות טיפולית מקובלת במצב זה, עליו ליידע המטופל על טיפולים אלטרנטיביים הקיימים במצבו, ככל שקיימים, כגון: טיפול תרופתי ו/או טיפול ניתוחי מצומצם ו/או מעקב פעיל.
העילות המרכזיות לניתוחי מוח הן גידולים מוחיים, דימום או פגיעה בכלי דם. יחד עם זאת, לא אחת מדובר בדימום שיכול להיספג לבד ללא צורך בביצוע ניתוח ראש לניקוזו; באופן דומה ישנם מצבים בהם מדובר בגידול מוחי קטן, הגדל לאט ואינו מסכן מבנים חיוניים במוח. מחובתו של רופא המציע ניתוח למטופל בשל אלו, ליידע אותו על אפשרות לא ניתוחית, כגון טיפול תרופתי ו/או מעקב פעיל.
בנסיבות שכאלו, ככל שהניתוח שבוצע בפועל גרם נזק למטופל, יכול ותהיה למטופל עילה לתביעת רשלנות רפואית בשל הפרת החובה ליידע אותו בדבר האלטרנטיבות הטיפוליות הקיימות למצבו, גם אם באופן עקרוני ניתוח היה אלטרנטיבת טיפול לגיטימית בנסיבות.
