טעויות וכשלים רפואיים עשויים להיות חלק מרשלנות רפואית. במידה שבשל הרשלנות נגרם למטופל נזק, ניתן לתבוע פיצויים. לצורך זה יש לשכור שירותי עורך דין. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מציגים טיפים לבחירת עורך דין רשלנות רפואית
טיפים לבחירת עורך דין לרשלנות רפואית
רגע, האם יש כזה דבר עורך דין "מומחה לרשלנות רפואית" ?
לפני שנציג טיפים לבחירת עורכי דין לייצוג בתביעת רשלנות רפואית, נדגיש כי החוק בישראל אוסר על עורך דין להציג עצמו כ"מומחה" לרשלנות רפואית, מכיוון שאין דבר כזה. לפי הדין הישראלי, אין לעורך דין אפשרות לקבל רישיון מומחה בתחום דיני הרשלנות הרפואית וגם לא בכל תחום משפטי אחר, בשונה למשל מעולם הרפואה בו ניתן להתמחות ולרכוש תחומי מומחיות ספציפיים.
היעדר הסמכה ספציפית בתחומים שונים של המשפט, לרבות תחום הרשלנות הרפואית, אינו מונע מעורכי דין להציג עצמם כמומחים בתחום כלשהו. הבעיה היא שלפעמים מדובר בלא יותר מגימיק שיווקי, אשר עלול לפגוע בסופו של דבר בלקוח. לכן, כדאי להיות ערים לדבר לפני שבוחרים עורך דין לתביעת רשלנות רפואית.
כללים לבחירת עורך דין לרשלנות רפואית
1. עורך דין בעל רישיון
החוק בישראל מאפשר להשעות או לשלול רישיונו של עורך דין שפעל שלא כדין. עם זאת, קרו כבר מקרים בהם עורכי דין שרישיונם נשלל או הושעה, המשיכו לייצג לקוחות או אנשים שאינם עורכי דין כלל הציעו לייצג נפגעי רשלנות רפואית.
מי שאינו מוסמך ומתאים לייצג נפגע רשלנות רפואית עלול לגרום נזק של ממש בהליך המשפטי, שלא ניתן לתקנו. אנשים כאלה גם לא מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית, כך שברוב המקרים לא יהיה ניתן להיפרע מהם על הנזקים שהם גרמו.
לכן, מומלץ לוודא תחילה כי עורך הדין המיועד לייצג בתביעה רשום כעורך דין בישראל. דרך אפשרית לעשות זאת היא על ידי בדיקה במרשם עורכי הדין של לשכת עורכי הדין.
2. המלצות/ביקורות על עורך הדין
מומלץ לקבל המלצות על עורך דין. ההמלצה הטובה ביותר היא מעורך דין אחר (שיכול להיות גם חבר/קרוב משפחה וכד'), שיוכל לברר עם הקולגות שלו מי נחשב לעורך דין מקצועי ומיומן בתחום הרשלנות הרפואית.
גם המלצה מלקוח מרוצה של עורך הדין, יכולה לסייע.
ניתן לבדוק ביקורות על עורך הדין באינטרנט, במקומות מהימנים כמו הביקורות של גוגל, המצויות תחת פיקוח קפדני ונחשבות מהימנות.
מומלץ להיכנס לאתר של עורך הדין, לקרוא על תביעות בהן טיפל, המלצות של לקוחותיו ועוד.
3. ניסיון וותק של עורך הדין ברשלנות רפואית
אומרים אין חכם כבעל הניסיון. אכן, לניסיון משקל קריטי בהצלחת תביעת רשלנות רפואית.
תביעת רשלנות רפואית עשויה להימשך שנים ארוכות ("חיי מדף" ממוצעים של תביעת רשלנות רפואית הם כ- 3-5 שנים. ערעור על פסק דין יוסיף כשנתיים). יוצא מכך, שכדי שעורך דין ייחשב בעל ניסיון אמיתי בתביעת רשלנות רפואית, הוא צריך להיות בעל ניסיון של שנים רבות.
החוק בישראל מאפשר לעורך דין לייצג בתביעת רשלנות רפואית ולו המורכבת ביותר, ללא כל ניסיון או ותק מינימאלי. לפיכך, עורך דין בישראל יכול יום לאחר שקיבל רישיונו לייצג בתביעת רשלנות רפואית סבוכה.
לכן, במהלך הפגישה עם עורך הדין, אל תהסס/י לשאול את עורך הדין על ניסיונו בתחום הרשלנות הרפואית ועל הוותק שלו.
4. רשלנות רפואית היא תחום עיסוק יחיד/עיקרי
כאמור לעיל, בשונה מעולם הרפואה למשל, שם קיימת התמחות בתתי תחומים בהתאם לתנאים קפדניים המוסדרים בחוק, הדין בישראל אינו מאפשר לעורכי דין לקבל מומחיות בתחום משפטי מסוים, כמו רשלנות רפואית. החוק גם לא מגביל עורך דין לעסוק במספר תחומים במקביל ואפילו בכולם.
על אף היעדר מומחיות פורמאלית של עורך דין בתחום הרשלנות הרפואית, ישנם בישראל משרדי עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית ועוסקים בתחום זה כתחום עיסוק יחידי. ההתמחות הספציפית אמנם אינה מעניקה לעורכי דין שכאלו רישיון של "מומחים לרשלנות רפואית", אך בהחלט משפרת את מיומנותם ומגדילה סיכויי ההצלחה בתביעה.
ההתמחות בתחום משפטי צר והעיסוק רק בתביעות אלו מדי יום ביומו, תוך למידת כל העדכונים, פסקי הדין והספרות רק בתחום זה, משפרת מאוד את מיומנות עורך הדין ולפיכך מגדילה את סיכויי ההצלחה בתביעה.
המלצתנו, אם כן, היא לבחור בעורך דין שעוסק בתביעות רשלנות רפואית לכל הפחות כתחום עיסוק עיקרי (גם אם לא יחידי), ולא כעוד תחום מני רבים.
5. שכר טרחת עורך דין נמוך - הזול הוא היקר ?
לפני תחילת הטיפול בתביעה, מוחתם הלקוח על הסכם שכר טרחה ברשלנות רפואית, בו נקבעים תנאי ההתקשרות בינו לבין עורך הדין.
חשוב לומר שבעניין זה השוק הוא חופשי, ואין כל הגבלה בחוק באיזו שיטה ישולם שכר הטרחה (האם לפי שעות עבודה, שכר טרחה קבוע מראש או שכר טרחה כתלות בפיצוי שיושג, אם יושג) וגם לא מה יהיה גובה שכר הטרחה.
על פי רוב, עורך דין המייצג בתביעת רשלנות רפואית מתנה את תשלום שכר הטרחה בפיצוי שיתקבל בסוף התהליך, אם יתקבל. כלומר, רק במידה שהתביעה מסתיימת עם פיצוי, יקבל עורך הדין שכר טרחה בצורה של אחוזים מהפיצוי. שיטת תגמול זו טובה לשני הצדדים: לעורך הדין יש תמריץ להוציא ללקוח פיצוי גבוה ככל שניתן, כדי לקבל שכר טרחה גבוה כמה שיותר, והלקוח אינו צריך לשלם מראש, וגם אינו חייב בתשלום שכר טרחת עורך דין במידה שהתביעה חלילה נכשלת.
כאמור, החוק אינו מגביל עורך הדין בקביעת גובה שכר הטרחה עבור ייצוג בתביעת רשלנות רפואית. ישנם עורכי דין שיגבו 15% מהפיצוי וישנם כאלה שיגבו 33%. רק לגבי מקרה שבו עורך דין מעוניין לגבות 50% מהפיצוי, נפסק בבתי המשפט ששכר טרחה זה אינו סביר וייפסל, שהרי אין זה הגיוני שעורך הדין יקבל אותו סכום כמו מי שסבל את הפגיעה הגופנית על בשרו. בקרב עורכי דין מקצועיים ובעלי ניסיון, שתחום הרשלנות הרפואית הוא תחום העיסוק העיקרי או היחידי שלהם, מקובל לגבות שכר טרחה על הסקאלה שבין 20% עד 30% מהפיצוי (בתוספת מע"מ), עבור ייצוג תובע ברשלנות רפואית. עורכי דין מנוסים ומיומנים בתחום הרשלנות הרפואית ידרשו בדרך כלל שכר טרחה ברף הגבוה של המקובל.
חשוב לא לְהִתְפַּתּוֹת לשכור שירותי עורכי דין הדורשים שכר טרחה נמוך מהמקובל. העסקה הזולה ביותר היא לא בהכרח העסקה המשתלמת יותר. כפי שהודגש קודם, המיומנות והניסיון בתביעות רשלנות רפואית קריטיים להצלחה בתביעה ולמיקסום הפיצוי עבור הלקוח. מי שמשלם בזול עלול לגלות בסוף שיצא שכרו בהפסדו.
